אם יש דבר שילד לא אמור להיחשף אליו בעולם הדפוק הזה בשלב כה מוקדם זה הרוע של בני אדם לצד האטימות והאלימות הרצחנית. אנחנו לומדים בגיל מבוגר שזה עלם רקוב ונפלא כאחד אבל כאשר ילד קטן נחשף לתופת האנושית קשה למצוא את המילים להסביר לו כי קשה לנו להבין איך באמת הגענו למצב בו אנשים תמימים משלמים מחיר יקר על הטרפת של קיצוניים.
לא קשה להבין עד כמה בלתי נסבל זה לדעת שילד קטן יאבד את התמימות מול פיגועי הטבח המחרידים בפריז. איך ניתן להסביר לו את מה שאנחנו בקושי מבינים.
כאן אתם רואים ראיון עם ילד קטן בפריז ומדובר ברגעים אנושיים טהורים בו הוא שואל שאלות ומקבל תשובות שאיכשהו מספקות אותו ובסוף עוזרות לו להרגיש טוב יותר. בהתחלה הילד חושב שהם צריכים לעבור מקום והאב מתקן אותו. האב מסביר שבעוד לרוצחים היו רובים להם יש פרחים ונרות. "אבל פרחים לא עושים שום דבר…", עונה לו הילד.
קשה להישאר אדישים מול שאלותיו והמראיין מ"לה פטיט ז'ורנאל" בהחלט קיבל ראיון מרגש ונדיר. אחרי שמקשיבים לו מבינים באמת שהעולם מורכב מ"הרעים" ו"הטובים". כה פשוט ולצערנו, אין באמת אפור. יש את הרוצחים ואת המתים התמימים. בעיני הילד הפרחים והנרות יגוננו עלינו. כמה חבל שלא נותרנו ילדים.
