הסיפור מאחורי תמונת ההטרדה ברכבת שהפכה ויראלית

ליזה גפן פירסמה בפייסבוק לפני שלושה ימים את הפוסט הבא שהפך ויראלי ועורר דיון נרחב ברשתות החברתיות. במבט ראשון זה נראה בלתי נתפש: האם גבר, בוטה וחסר רסן ככל שיהיה, אמנם יעז להצמיד את רגליו לאלה של אישה לעיני כל?

לבקשתי גפן הרחיבה אודות האירוע: “זה קרה בקרון רכבת בשעות הערב. הקרון היה כמעט ריק. על המושב יושבת בחורה כבת 25-30, ולא שזה רלוונטי לסיפור, אבל היה לה מבטא. ממולה ישב בחור כבן 30-35, איש הייטק. הם דיברו בטלפון, וכל אחד היה עסוק במכשיר שלו. הבחורה ישבה עם רגליים צמודות זו לזו, והבחור פישק את רגליו, וסגר אותן על שלה. זאת היתה פוזיציה מאוד אינטימית. בהתחלה בכלל חשבתי שהם בכלל זוג.

זאת התמונה שהעבירה ליזה למאבטח הרכבת:

האם יכול להיות שגפן פירשה את הסיטואציה בצורה לא נכונה? “בהתחלה לא הייתי בטוחה, אבל אחרי שראיתי את הבחורה קופצת וזזה כסא, ואת הבחור ממשיך בשלו ועוקב אחריה עם הרגליים שלו, הבנתי שמשהו כאן לא בסדר. מאחר ואני לא אדם שיכול להתעלם מדברים כאלה, החלטתי להתערב. התיישבתי ליד הבחורה ושאלתי אותה אם הם מכירים. היא אמרה לי שלא ושהיא לא מבינה מה הוא רוצה. פניתי לבחור ושאלתי אותו, אם הוא לא חושב שהוא מגזים. הוא ענה לי “אני בטלפון, מה את רוצה ממני?”. עניתי לו “אני רוצה שתתעסק בשלך”, ואז הוא התחיל לצחוק לי בפנים. ביקשתי מהבחורה שתעבור מקום, אבל אז היא ענתה לי “נראה לי שהוא הבין”. אני ממש לא חושבת שהוא הבין, אבל אולי בזכות ההתערבות שלי, הוא יחשוב שנית בפעם הבאה”.

קיבלת הרבה תגובות זועמות ברשת, על כך שאת שולפת את קלף ההטרדה המינית בקלות יתרה. מה יש לך לומר על זה?

אבל זה כל העניין – העליתי את הפוסט כי הטרדה לא חייבת להיות הטרדה מינית וזה גם ממש לא משנה- הטרדה, זאת הטרדה, זאת הטרדה. באותה הסיטואציה  לא חשבתי על הבחורה, אלא על הבחור. האם הוא מודע להתנהגות שלו? האם הוא מבין שהוא עושה משהו חריג? באותה המידה, הוא יכל לעשות את זה גם לבחור אחר, והתחושה הזאת של ה’מגיע לי’ והזלזול במרחב האישי, זה מה שהכעיס אותי יותר מהכל.

למה היה חשוב לך להעלות את הפוסט?

“הרבה שאלו אותי את השאלה הזאת והתשובה שלי היא פשוטה – כי אסור לתת לאנשים לחשוב שזה בסדר לפגוע במישהו אחר. גם אם הפגיעה נראית קטנה למישהו אחד, עבור מושא הפגיעה זאת יכולה להיות חוויה טראומטית. אולי אנשים לא מודעים לכך שההתנהגות שלהם חריגה ואולי הם בהחלט מודעים, אבל אסור לשתוק, כי ככה, שום דבר לא ישתנה”.

גפן ויתרה על תיעוד הרבה יותר אפקטיבי, וזה שיימינג (ביוש) של אותו בחור באמצעות תמונתו ברשת. כשנשאלה מדוע לא עשתה זאת, היא ענתה: “כי אני לא מאמינה שפעולות אלימות, פותרים בפעולות אלימות”.

תגובות נבחרות:

Sophy Kazovsky: “הקטע שזה לא הוא ספציפי. זה קורה כל הזמן. הם נצמדים, הם עושים את עצמם והם בכל מקום: ברכבת, באוטובוס, בתור לאטרקציה כי ״ממש אין מקום״. אבל ברגע שאת מודעת ואין לך סבלנות לסטיה שלהם – אז את מעמידה אותם במקום בקול רם ומפסיקה את זה”.

Raz Dvir: “קראתי פה את הדיון ללמה היא לא יכלה פשוט לקום ולעבור מקום, והתחלתי לחשוב על כמה אפשרויות שאני הייתי מצליחה לקום מסיטואציה כזאת, שכנראה תכלול אלימות פיזית מסוימת כמו איזה סטירה ראויה שתעיר אותו כי הבן אדם לא מבין כשמדברים אליו ואפילו צוחק, אז אם היא הייתה מנסה לעבור למקום אחר, איך אנחנו יכולות לדעת שהוא לא ירדוף אחרייה? הרי היא נמצאת ברכבת, זה מקום סגור, עם התיאור של הבחור נשמע שהוא פסיכופט מספיק בשביל לקום אחרייה ולנקום בה על מה שהיא עשתה.