ולדימיר לנין, המהפכן הרוסי ומקים ברית המועצות, הוא כנראה ההוכחה הכי טובה לאמרה הנושנה לפיה אנשים משתבחים עם השנים. אמנם, לא מדובר בהוכחה “חיה” אך בתור גופה הוא עושה עבודה לא רעה בכלל. למען האמת, למרות שהוא מת כבר 90 שנים, הוא נראה יותר טוב עכשיו מאשר ביום שבו הוא מת. או לפחות כך טוענים החונטים שלו, שדואגים לשמר את המראה שלו לאורך השנים.
האם הוא עשה בוטוקוס, האם הוא עשה מתיחת פנים? לא, אבל במונחים של גוויות זה לא רחוק מכך. החונטים שלו עסוקים מאז מותו במציאת דרכים ניסיוניות ומשונות כדי לשמר את הגווייה שלו יפה וטרייה, כאילו האיש רק נרדם. חלק מהשיטות שפיתחו אותם מדענים אף משמשות בתחום הרפואה על אנשים חיים. למשל, טכנולוגיה אחת שפיתחו משמשת לשמירה על זרימת הדם העובר דרך הכליות של התורם בזמן השתלת כליה.
שששש על תעירו אותו הוא רק ישן. צילום מסך
עבודת שימור הגופה של לנין נעשית בידי צוות שמכונה “קבוצת המוזוליאום”, שבתקופת השיא שלה כללה 200 מדענים שטרחו ועמלו במעבדה שכל ייעודה היה לשמר את גופת המנהיג הקומינסטי. הייתם חושבים שהרוסים רוצים לשמור על לנין שלהם עם לוק טבעי, אך לא, מסתבר שחשוב להם יותר לשמור על צורת הגופה, המשקל, הצבע והגמישות שלה, יותר מאשר על הרקמות הביולוגיות שלה. “הם צריכים לעיתים להחליף חלקים מהעור והבשר בפלסטיק ובחומרים אחרים”, אמר אלכסיי יורצ’אק, פרופסול לאנטרופולוגיה חברתית באוניברסיטת קליפורניה, שפרסם מאמר על הנושא בכתב העת Representations. “זו טכניקה שונה מכפי שהכרנו בעבר באופן דרמטי מכל דבר שהיה בעבר, כולל חניטה”. חלקים ניכרים מהעור שלו אף הוחלפו בחומר מיוחד שמורכב מפרפין, קליצרין וקרוטן.
היפהפה הנם. לנין
יורצ’אק גם מסביר על דרכים משונות לשימור גופתו של לנין. למשל, כדי להפטר מכתמי פטרייה על פניו משתמשים לעיתים במעט אקונומיקה. המדענים הללו גם דואגים לבדוק את הלחות בעור שלו, או מה שנשאר ממנו, כדי שהעור לא יתייבש. כל שנתיים הם אפילו עושים לו אמבטיה של גליצרול ואשלגן, שם הוא נשאר למשך 30 ימים, טכניקת שימור שאותם מדענים טוענים שעוזרת לגוף להשתמר היטב במשך שנים. על אף המראה הרענן והצעיר, כל התכולה הפנימית של לנין הוסרה – הדם, נוזלי הגוף, האיברים הפנימיים. אך השפם, הזקן והגבות שלו הם אותנתיים.
לנין הלך לעולמו ב-21 באפריל 1924 לאחר זמן רב בו בריאותו הייתה רופפת, בעקבות התקפי שבץ מרובים. אין לכך יותר מדי הוכחות, אך יש מי שסבורים שמה שתרם למותו הייתה מחלת העגבת. הוא נחנט זמן קצר לאחר מותו וגופתו הוצגה ב”מוזוליאום לנין” בכיכר האדומה במוסקבה, שם הוא נמצא עד היום, כשני עשורים לאחר התפרקות ברית המועצות. השנה המקום נסגר זמנית כדי שהמדענים יוכלו להמשיך ולעבוד על גופתו לרגל חגיגות יום הולדתו ה-145, שחל לאחרונה.
ב-2012 החלו דיונים על כך שאולי לאחר כמעט 100 שנים כבר אפשר לקבור את לנין, גם כי זה יהיה מכובד וגם בגלל הפרט הקטן שזה מה שהוא רצה. אך פוטין, כנראה מעריץ מושבע סרב בכל תוקף וההצעה נדחתה. אגב, מי שהתעקש על כך שלנין לא יקבר היה דווקא סטלין, אותו לנין גינה לפני מותו ואף בצוואתו. אז אולי הייתה זו דרכו המשונה של סטלין לנקום בו? כנראה שלעולם לא נודע.
דרך: Scientific American
