אינספור ארנקים, תיקים, מזוודות וקלאצ’ים מעור נמכרים מדי שנה ובעוד רובנו חיים בהנחה שמוצרים אלה עשויים מעור בקר בלבד, רבים מהם עלולים גם להיות מיוצרים מעור כלבים. הרוכש מרגיש שקנה מוצר אופנתי ויוקרתי, שגם עלה בהתאם, אך התעשיה המתגלגלת מאחורי זה רחוקה מלהיות נוצצת. תעשיית העור הגלובלית שוחטת מעל מיליארד! בעלי חיים בשנה. מספר מזעזע לכל הדעות.
נשים רבות בטוחות שהארנק שהן אוחזות בו עשוי מפרה או כבשה אבל בסין תעשיית הכלבים פופולרית מאוד ויש מצב שאת בכלל הולכת עם תיק שהיה שייך ללאסי שלא חזרה הביתה. נכון, מי שמתנגד לשחיטת חיות למטרות אופנה לא רואה הבדל בין פרה לכלב וטוב שכך כי זכותה של כל חיה לחיות ולא כדי לספק תאווה של בני אדם.
מה שמטריד פה היא אי הידיעה ותעשיה שלמה שפועלת בסתר. שוק בשר הכלבים מתגלה כתעשיה עצומה ויש לא מעט ביקוש עבור עורם, לא רק לבשר שלהם, אותו לועסים בעונג באסיה.
ממה עשויות הכפפות האלה?
אמנם מרבית התיקים העשויים מכלבים נוצרים בסין אין זה אומר ששם הם נשארים. אנחנו חיים בעידן גלובלי והמדינה מייצאת כמויות מטורפות. כך שגם אם קפצתם לניו יורק ורכשתם בבוטיק יוקרתי ארנק מהמם ביופיו עשוי עור, יש מצב שהוא היה של כלבלב מסכן. גורמים רבים בתעשיית העור בכלל מקטלגים עור כלב תחת “עור כבש” ומוכרים ככה כדי לא לעורר אנטגוניזם. האמת היא שאחרי כל תהליכי היצור, העור נראה דומה וקשה להבדיל בכלל.
בלי לבצע בדיקות די.אן.איי לא ניתן לדעת מאיזו חיה העור שרכשתם והרי, לא תלכו למעבדה כזו גם אם ראיתם יותר מדי פרקים של CSI. אגודת תעשיית העור הסינית מסרה באופן רשמי שאין לה מושג ממצאים אלה אבל תחקיר ארגון החיות PETA הסמויים חשפו את ממדי התופעה בסין ומדובר בכמויות גדולות מאוד. כלומר, ברוכים הבאים לתעשיית האשליות.
תעשיית העור אכזרית מלכתחילה ואף מילה על מוכרי הפרווה של חיות נכחדות אבל הדיון כאן הוא מידת השקיפות החסרה מול הרמייה הגוברת. הלקוח אמור לדעת בדיוק על מה הוא משלם ולהחליט האם לרכוש דבר מה מתוך ידע זה. בעולם מתוקן אף חיה לא הייתה סובלת אבל אין זה המקרה. פעילים רבים בסין החליטו לצאת נגד תעשיה זו והם נסעו מרחקים גדולים על מנת לעצור משאיות הובלה. אבל האמת היא שרק פעולה גלובלית אדירת ממדים תבלום את התעשיה הזו ולא נראה שזה יקרה בעתיד הקרוב. כל עוד יש ביקוש, יש היצע.
תעשיית עור הכלבים הנוראית
לפני התחקירים הללו לא הייתה ממש מודעות לתופעה. פה ושם נחשף איזה יבואן שמכר פריט מעור כלב אבל לא היה כל כך ידוע היקף התעשיה הזו והיא רחבה יותר ממה שניתן לדמיין. התחקיר הגדול חשף תמונות קשות ומידע מבחיל: גופות כלבים היו תלויות באוויר, ריח של מוות בכל מקום ודם על הרצפה. ההבנה שחברו הטוב של האדם נרצח למען ארנק. בדיוק כמו הפרה או הכבשה.
מהתחקיר עלה שכל כלב נחטף מהרחובות בשכונתו, מוכה באכזריות ובסוף משספים את גרונו עד המוות הסופי. חלק מהכלבים עוד בחיים בזמן שתולשים את עורם. מפה העור נמכר ליצירת תיקים, חגורות, ארנקים, כפפות ומה לא. אין לתאר את הרוע ולפחות היו הורגים חיות אלו בלי שיחושו כאב אפילו לשנייה. אותה צורת מוות איומה אורבת לחיות אחרות ואין כאן התיימרות להציג שהמוות של הכלב אכזרי יותר. פשוט עבור אנשים המגדלים כלב בבית יש משהו כמעט אבסורדי לחשוב שהם מלטפים את ראש הכלב ביציאה לעבודה, בעודם אוחזים תיק עשוי 100 אחוז עור כלב. אולי אפילו אותו סוג כלב שמגדלים באהבה.
חברו הטוב של האדם הפך לארנק
הסרטון הקשה לצפייה שפורסם כבר ב-2014:
דרך One Green Planet
