שטיחים אדומים מפנקים במסדרונות. מיטות זוגיות גדולות עם מזרנים נוחים. מקלחת פרטית. מקרר מלא בכל טוב. טלוויזיה. לא מדובר במיפרט של חדר במלון – אלא בחדרי ההתבודדות בבית הכלא אל-חייר בערב הסעודית – מהמאובטחים במדינה, שם כלואים בין השאר אנשים המזוהים עם דאעש ואל קאעידה.
בערב הסעודית השאירו עד עתה את בתי הכלא סגורים בפני עיתונאים ופעילי זכויות אדם, מה שגרם לרבים להם לחשוב שמדובר במתקני כליאה לא אנושיים. כעת, בנסיון לשקם את התדמית, הסכימו שלטונות סעודיה להכניס לאל-חייר את עיתונאי ה-אינדיפנדנט, קווין סאליבן, ולהראות למערב שהמציאות בבתי הכלא האלה היא לא כל כך נוראית.
לא כל כך נוראית? על פי מה שמתואר בכתבה, התנאים בבית הכלא הזה טובים יותר מאלה של רבים מאיתנו ביומיום.
סאליבן הסתובב כמספר שעות בבית הכלא יחד עם מפקד המתקן. הוא לא הוגבל בשום צורה ולא הנוחה לגבי החדרים אליהם הרשו לא להיכנס. היה לו חופש מוחלט לבחור לאן ללכת ועם מי לדבר.
כשהוא נכנס לאחד מחדרי הכליאה הוא ראה חדר קטן אך נקי, עם חלונות שסיפקו לאסירים אור טבעי, שטיח עליו הונחו מזרנים, טלוויזיה תלוייה על הקיר, איזור גדול ומרווח למקלחת ושירותים ומספר מדפים עליהם מונחים חטיפים, פירות ועוגיות לרווחת האסירים. “אני לא שמח להיות כאן בכלא”, אמר אחד האסירים, שהגיע לסעודיה לאחר שברח משורות דאעש, “אבל יש לנו תנאים טובים כאן”.
אילוסטרציה: Shutterstock
סאליבן גם מספר על התנאים הסוציאליים של האסירים ובני משפחותיהם: כל משפחה של אסיר נרשמת לתוכנית רווחה מיוחדת, ומקבלת מהממשלה כסף למזון, דיור, חינוך ועוד. כל נסיעה שלהם לבית הכלא כדי לבקר את קרוב המשפחה הכלוא ממומנת, אפילו משפחות שנמצאות מחוץ לסעודיה ונאלצות להגיע אליה בטיסה. רוב האסירים רשאים לצאת ללוויות וחתונות של קרובי משפחה, ואפילו מקבלים סכום ששווה ל-2,600 דולר במזומן כדי שיוכלו לתת במתנה לחוגגים.
המטרה של סעודיה היא לשקם את האסירים. גם אם הם טרוריסטים. לטענת הממשל, אסירים שמקבלים תנאים טובים יכולים להשתקם, בעוד בתי כלא עם תנאים גרועים יכולים להפוך ל”חממות טרור” שלא פותרות את הבעיה. בחודשים הראשונים לכליאתם האסירים עוברים סידרת חינוך דתי, שאמורה להראות להם את הצדדים הנעימים יותר של האיסלאם ולשנות את תפיסת העולם הקיצונית שלהם.
האם זה עובד? בסעודיה בטוחים שכן, אבל סאליבן מציין שלא צריך להסתנוור מהמצג שהוצג בפניו. הביקור שלו בבית הכלא היה מתוכנן מראש, והוא לא פוסל את האפשרות שבית הכלא “סודר” לכבודו. ארגוני זכויות אדם עדיין טוענים שבבתי כלא במדינה מתקיים משטר עינויים אכזרי, ולמרות שסאליבן לא ראה עדויות לכך הוא לא פוסל את האפשרות על הסף.
