אם היו חוקרים אותי על החרטות הגדולות בחיי, סביר להניח שהייתי מייבשת אותם כמה שעות טובות. בכל זאת, אספתי אי אלו חרטות לאורך השנים ואני מניחה שאיני לבד. אמנם, אנשים אוהבים להגג בתקשורת שהם לא מתחרטים על כלום, אך קשה להאמין שרובנו לא סוחבים משהו שקיווינו לעשות, דרך שקיווינו לבחור בה ופספסנו, אדם שקיווינו להתנהג אליו יפה יותר, משהו.
ראו גם: למה האיש מאחורי “ויקטוריה סיקרט” הרג את עצמו?
אריק בארקר בדק במאמרו “Barking up the Wrong Tree” מה הן החרטות הגדולות של אנשים ואם תקראו את הפוסט, לא תתחרטו.
1. אנשים נוטים להתחרט על הדברים שלא עשו מאשר על הדברים שעשו (75 אחוז מול 25 אחוז).
2. אנשים נוטים להתחרט יותר מכל על השכלה, יותר נכון היעדר. לאחריה קריירה, רומנטיקה, הורות, “העצמי”, פנאי.
3. סביר יותר שתתחרטו על רכישת דברים דברים/מוצרים וסבירות רבה יותר שתתחרטו על אי צבירת חוויות.
ואם תהיתם על מה אנשים לרוב מתחרטים לפני מותם, ותהיתם כי אתם בטח אופטימיים בראשון על הבוקר, אז ככה:
1. “הלוואי והיה לי את האומץ לחיות חיים אמיתיים לעצמי ולא את החיים שציפו ממני”.
2. “הלוואי ולא עבדתי כל כך קשה”.
3. “הלוואי והיה לי את האומץ לבטא את רגשותיי”.
4. “הלוואי ושמרתי על קשר עם חבריי”.
5. “הלוואי והייתי מאפשר לעצמי להיות שמח יותר”.
בהנחה ולא שקעתם לדיכאון סופני מול המסך וגם אם כן בעצם, מומלץ לקרוא מה ניתן לעשות כדי לא להגיע ליום בו תתחרטו ביג טיים על חייכם:
1. להפסיק לדאוג. אתה צופה שהחרטה תהיה הרבה יותר כואבת ממה שהיא. מחקר קובע שאנחנו מפריזים באמדן ההשפעה של חרטות.
2. להשאיר את כל האופציות פתוחות אינו פתרון. ההפך, זה מאפשר לנו לשקול כל הזמן איך יכולנו לחיות אחרת ובאופן אירוני, זה גורם לנו לשקוע במחשבה האם עלינו לשנות את דעתנו. ברגע שהמצב או ההחלטה “בלתי הפיכה” אנחנו חיים יותר בשלום עם עצמנו.
3. פרופורציות. כמו בכל דבר בחיים, עדיף להפסיק להשוות את מצבך למצב “מושלם” אצל האחר. נסו להשוות את מצבכם למצב הרבה יותר גרוע משלכם. כלומר, אל תקנאו ותשוו את מצבכם הכלכלי לביל גייטס אלא תשוו לקבצן ההומלס ברחוב.
דרך Time
