תל אביבים מכירים היטב את התופעה הזו שרק מתגברת משנה לשנה: תעשיית המין המקומית הפכה את מדרכות העיר ללוח הפרסום שלה. בכל ערב מפוזרים שם מאות כרטיסי ביקור צבעוניים, עם תמונות חושפניות ומספרי טלפון של מכוני ליווי שמנסים למשוך גברים בודדים לגמור שם את הלילה. בזמן האחרון, ניתן למצוא בין כרטיסי הזנות הרגילים גם כמה קצת אחרים: בצד האחורי תמונה של זוג תותים עם הכיתוב “רוצה לגמור?” מופיעה תמונה לא מצונזרת של גבר שמענג את עצמו, עם הכיתוב “תאונן לבד, בשקט”.
הכרטיסים המדוברים הן יוזמה פרטית של שתי סטודנטיות לתואר שני לעיצוב רב תחומי בשנקר, וננה בוריאן וסשה קורבטוב.
“לפני כחצי שנה עברתי מירושלים לת״א ונחשפתי ל״עושר״ של הפרגמנטציה וחפצון של הגוף הנשי ברחובות תל אביב”, כתבה לנו סשה: “התחלתי לאסוף את הכרטיסים באובססיביות, בקשתי גם מ-וננה שתסייע לי בכך. מאוחר יותר יצרתי דימוי של כלה אוקראינית (הנושא הכאוב של יבוא נשים/כלות לארץ) עיצבתי קוקושניק (כיסוי ראש רוסי עתיק) ועליו קולאז׳ מכרטיסי זנות”.
“כעבור זמן מה החלטנו לעצב כרטיס חדש כאקט של מחאה ופנייה ישירה למשתמש עצמו”, היא מספרת: “הגירסה הראשונית כללה בתוכה המון מלל חינוכי המבקש מגברים לשנות את התודעה שלהם, אך לאחר התייעצות עם סיון שטאנג (המרצה למגדר ותרבות חזותית בשנקר, אקטיביסטית, פמיניסטית או פשוט בת אדם מהממת) הוחלט לצמצם את הטקסט למינימום כדי שהמסר יהיה כמה שיותר ברור וקליט.”
השתיים הדפיסו במקור אלף כרטיסים, והן מתכוונות להמשיך לפזר אותם ברחבי העיר עד שהם ייגמרו. מדובר ביוזמה פרטית, ולא חלק מקורס בשנקר, אלא ביוזמה שלהן לנשות לשנות ולשפר את אחד מהצדדים האפלים בעולם הזה.
“התגובות המעניינות”, אומרת סשה: “חוץ מזה שהיו הרבה אנשים שממש אהבו את הפרוייקט היו גם כאלה שלא ממש התחברו במילים עדינות, אחת המכרות שלנו שבעצמה עוסקת במקצוע העתיק הזה תקפה אותנו, מילולית כמובן וטענה שאין לנו שום זכות להתערב בחיים/בחירה ופרנסה של נשים אחרות. זה די הפתיע אותנו מכיוון שהרעיון שעומד מאחורי העבודה הוא לא לבקר נשים העוסקות בזנות. יש לנו ולא רק לנו הרבה טענות למערכת ואופן בו היא פועלת, הניצול האינסופי והמצב הפגיע והלא מוגן של הנשים האלה שהופכות לחפצים ול״זבל״ מתחת לרגליים שלנו”.
דרך טיימאאוט תל אביב
