בעוד הישראלים נהנים מקיץ בסוף דצמבר, יש אנשים שעבורם לצאת מהבית זו משימת התאבדות של ממש. בלב של סיביר, ברפובליקת סאחה-יקוטיה, יש כפר קטן בשם אוימיאקון שקובע שיאים של סבל לקור. תושבי המקום מגדירים מחדש את המושג “כפור רוסי”, והודות לצלם המוכשר עמוס שאפל אנחנו זוכים להצצה נדירה ליופי המקפיא דם הזה.
ראו גם: כורה ישראלי מצלם בהפסקות תמונות מדהימות של שועלים בחוג הארקטי
מדובר בעיירה קטנה וממודרת שניצני הקפיטליזם עדיין לא ניבטו בה. כדי שתבינו עד כמה קר שם, נציין שב-1926 נרשמה שם טמפרטורה מסמרת שיער במיוחד של מינוס 71.2! מעלות צלזיוס מתחת לאפס, הטמפרטורה הכי נמוכה שנמדדה אי פעם בעולם במקום מיושב. כצפוי, חייהם של תושבי המקום עוסקים לא מעט בהישרדות בתנאים הקשים האלה.
שאפל עצמו, המתגורר בניו זילנד, הצליח להגיע לעיירה הזו המאכלסת כ-500 תושבים שמסוגלים לחיות בשלג הזה. הצילומים שלו לוכדים באופן ענוג ומלנכולי את הקסם הנקי והטהור הזה. הוא מציג לנו את אורח חייהם של המקומיים והאתגרים שעומדים בפניהם.
בתנאים כאלה, אפילו משימה פשוטה כמו זינוק מהרכב כדי לבצע שיחה מטלפון ציבורי עלולה להפוך כל בן אדם לארטיק אנושי. המנועים במכוניות בחוץ ממשיכים לפעול כדי לא להגיע למצב של הקפאה עמוקה. התושבים ניזונים מבשר בעיקר כי אין הרבה יבול והאדמה נמצאת בקיפאון נצחי. ולמרות שאין מי שזקוק לחימום יותר מהם, תושבי הכפר הסתגלו לתנאי קור קשים כי אין להם מערכות חימום רגילות.
כדי להגיע לכפר הזה בדרך כלל נוסעים מהעיר יקוטסק (אוימיאקון נמצא במרחק של כ-640 ק”מ מצפון מזרח לעיר), בה חיים כ-300 אלף איש. וגם בעיר הסמוכים היו בטוחים שהחיים אינם כוללים בגדי ים וכפכפים ושוררים בה טמפרטורות מטורפות של מינוס 34 מעלות. אחד האתגרים איתם התמודד שאפל, מלבד הקור הנורא, היה לצלם בכלל. מרוב קור אפילו הפוקוס והזום קפאו.
אבל האיש שרד כדי להראות לנו את נפלאות סוף העולם שמאלה ואז ימינה וזה כבר מחמם את הלב.
