בזמן שענף הספרים בארץ מתמודד עם לא מעט קשיים וסופרים רבים מקטרים על תנאי החוזים שלהם, לפחות אף אחד בארץ לא נאלץ להתמודד עם הבקשות המקוממות כמו בפרשה הבאה.
הוצאת הספרים “הארפר קולינס” אולי מרוויחה יפה מספרות הקשורה ללסביות וגייז אבל אל תניחו שזה מעיד משהו על תפישתה בכל הנוגע לערך השיוויון. הו, לא. ההפך הוא הנכון אם להסתמך על הסיפור ההזוי שנקלעה אליו הסופרת החדשה, דון בנט, שקיבלה את הבשורה שספרה, העוסק באמונה ובקהילת הגייז והלסביות, יתפרסם אבל בתנאי אחד: שהיא תחזיר את בתה הלסבית ל”מוטב”.
ראו גם: אף אחד לא יוכל לקרוא את הספר החדש של מרגרט אטווד עד 2114
מה ששמעתם. מי שענה לה כך הוא נציג המחלקה הנוצרית של “תומס נלסון”, חברת בת השייכת להוצאה הגדולה. ספרה של בנט נכתב גם סביב הקשר שלה עם בתה הלסבית ובסבל שהיא עברה לאור הפרשנות התנכ”ית והמידור מקהילת הכנסיה שלה.
במייל שנשלח מ”תומס נלסון” נכתב שכל התנהגות הומוסקסואלית בספר חייב להיות מוצג כ”חטא”. כמו כן, בתה הלסבית צריכה להיות מוצגת כ”מכה על חטא” ו”נוקטת בצעדים כדי לשנות את סגנון חייה”. יעני, עבורם סוף טוב הוא כזה שהופך את הלסבית לסטרייטית.
עד מהרה שוגרה עצומה בעניין, המזהירה לקוחות על התנהלות ההוצאה ובנט עצמה קוראת להוצאה “להבהיר את עמדתה בעניין הכבוד והשיוויון לכל הקהילה, גייז, לסביות, טרנסג’נדרים וביסקסואלים”. הוצאת ‘הארפר קולינס’ רשאית לפרסם את הנושאים שהיא בוחרת, יחד עם זאת, מדובר בהוצאה בינלאומית שמחזיקה בקטלוג ספרים בנושא הקהילה ההומו-לסבית והיא הגרפה מהם מיליוני דולרים בשנה. הם לא אמורים לקחת את הכסף ביד אחת ולבייש אותנו ביד השנייה”.
תגובתם של ההוצאה הייתה “שנפלה אי הבנה (בעריכה?) ופרשנות מוטעת לגבי קו העלילה שנגרם מצד שלישי (תמיד מישהו אחר אשם). שזה לא היה השתקפות מדוייקת של הסטנדרטים של “תומס נלסון” (זה דווקא כן היה נראה ככה) או כל קבוצת בת בתוך ההוצאה.
הם התנצלו מיד לבנט (מהלך חכם בעידן של רשתות חברתיות), פיצו אותה בכסף (עוד יותר חכם) ואף הציעו לה להמשיך את תהליך פרסום ספרה עם West Bow. הם הבהירו שהם נוקטים בצעדים כדי להבטיח שתקרית זה לא יחזור על עצמו (ממש). הם סיימו את הודעתם בהתנצלות חוזרת לה ולבני משפחתה על הנזק שנגרם (תודה באמת)”.
דרך The Mary Sue. תמונת שער: אילוסטרציה, Shutterstock
