הכירו את הצלמת הצ’כית, דיטה פפה, המתמזגת באופן מושלם כמו זיקית בתמונות משפחה של אנשים אחרים. במשך 15 שנה, בעוד לא מעט מאיתנו מתחמקים ממפגשים משפחתיים, הצלמת הזו התמקמה בתוך תמונות משפחתיות זרות במסגרת פרויקט הצילומים שלה, תחת הכותרת “צילום כסוג של תרפיה”. נראה שהיא בהחלט מצליחה לחוש חיבור, קשר, משפחתיות, אהבה ומשמעות עם זרים גמורים. לאחר אינספור מפגשים פפה חשה קירבה מסוימת לאנשים האלה. היא שוחחה איתם ארוכות ועד היום נשמר הקשר עם חלקם. ממש כמו בת משפחה.
ראו פרויקט צילום נוגע: זרים התבקשו לגעת זה בזו
הכל התחיל כשבגיל 18 פפה ברחה מהבית והיא לא ידעה מה היא רוצה לעשות עם חייה. בעוד היא נסעה לגרמניה לעבוד בתור אופר חבריה נרשמו לאוניברסיטה. משם היא התגלגלה לפרויקט המקורי והמרתק הזה. הצלמת הצעירה בחרה לוקיישנים שבני המשפחה הזרים התחברו אליהם והרגישו נוח איתם. זה היה חשוב לה משום שלא רצתה לגרום למצולמים להרגיש כמו אובייקט. לפעמים בתה כיכבה אף היא בתמונות ותרמה להטעיה. לאחר הצילומים פפה הייתה חוזרת מותשת לביתה אך גם נרגשת מאוד מכל החוויה.
“זו הרגשה מוזרה מאוד”, סיפרה פפה לסי אן אן, “וקשה להסביר אותה אבל שם בצילומים לגמרי שכחתי מעצמי. בללבוש בגדים של אחרים, שלקחתי מארונותיהם ולהחזיק את החפצים שלהם רכשתי אותנטיות מסויימת. התייעצתי איתם על הבעות פנים, סגנון שיער וסטייל. הרגשתי כאילו נכנסתי מתחת לעור של אדם אחר. הסברתי להם שאני על תקן במאי ושחקן באותו זמן”.
רוב התגובות שהיא קיבלה היו חיוביות מאוד אבל פה ושם זרקו לה פידבקים בנוסח: “זה קצת מוזר”. לא שזה מעליב אותה. בתת הכרה, סיפרה פפה, היא חיפשה מודל נשי אידיאלי להזדהות איתו ובעבר היא שאלה את עצמה, “מה היה קורה אילו נולדתי להורים אחרים, במקום אחר?”. מסע הצילום לימד אותה כמה שיעורים כמו ענווה, סובלנות והמסקנה ששום דבר אינו נצחי.
דיטה פפה עם בני משפחתה האמיתיים
דרך CNN
