נתניהו צודק,
בימים האחרונים יש ביקרות על ראש הממשלה נתניהו, על כך שכביכול שם דגש יתר על האיום הגרעיני האיראני ולא שם דגש מספיק על האיום המידי על סף הדלת איום המנהרות. במקרה הזה יש לומר בפה מלא. נתניהו צודק בעניין הזה ואלה הסיבות לכך להערכתי:
ראשית כל צריך ללמוד מההסטוריה שלנו, ב 1972 נרצחו 12 ספורטאים ישראלים באולמפידת מינכן, רה”מ גולדה מאיר אישרה למערכת הביטחון לפעול נגד מנהיגי הטרור אשר אירגנו את הפיגוע הנורא הזה. דעתי האישית היא שחלק מההפתעה של מלחמת יום כיפור נבעה מכך שהמוסד שם דגש יתר על הלוחמה בטרור ולא שם מספיק דגש על מדינות ערב שתכננו מלחמה, זאת מצד אחד, ומצד שני כאשר כבר בא צבי זמיר, עם התרעות אשר חלקן הגיעו דרך המקור המצרי ששמו אשראף מרוואן, בעקבות כישלון ותפיסת חוליית המוסד בלילהמר נורווגיה ביולי 1972, כאשר נרצח שם מלצר בשם אחמד בושיקי אשר חשבו אותו בטעות לאחד ממארגני הטבח במינכן בשם עלי חסאן סלמה, אשר חוסל לבסוף בשנת 1979 כנראה ע”י המוסד. בעקבות כשלון זה אני אישית חושב שמעמדו של צבי זמיר ראש המוסד מול אלי זעירא מפקד אמ”ן היה מוחלש. מכאן יש לקחת לתושומת לב שיש צורך להבחין בין עיקר לתפל. ולתעדף כראוי את האיומים בסולם האיומים.
האיום הגרעיני לעומת איום המנהרות גודל האיום במספרים:
לצורך מדידה של מהות האיום ההערכות המספריות לגבי מספרי האבידות בהירושימה הרוגים בלבד אין עליהם הסכמה חד משמעית ההערכה היא שאולוסית הירושמה לפני ההפצצה ב 6 לאוגוסט 1945 היתה כ 330000. הרוגים מהפצצה בין 90000 ל 120000 עד דצמבר 1945 27% ו 36% בהתאמה.
במחוז ת”א ב 2012 לפי הלשכה המרכזית לסטאטיסטיקה אוכלוסיית המחוז מנתה 1318000 לערך
לצורך הדיון נאמר שאולוסיית הערים העיקריות במחוז ת”א רמת גן, גבעתיים היא מליון איש בהנחה שלאיראנים תהיה פצצה בגודלה של זו שהוטלה על הירושימה מספר ההרוגים ינוע בין 270000 –360000 איש.
כל מה שאני כותב עתה זה בגדר הנחה המידע המבוסס הוא שהושמדו 32 מנהרות.
הנחה ראשונה אלו כל המנהרות שיש.
הנחה שניה היא שמכל מנהרה היתה יוצאת חוליה של 15 מחבלים. קריא סה”כ 480 מחבלים
הנחה שלישית כל החוליות מצליחות לחדור וכל חוליה מצליחה לרצוח 10 ישראלים לפני שהיא נבלמת סה”כ 4800 הרוגים.
אז חדירה של 480 מחבלים לתוך שטחה של ישראל זה לא שתי ארמיות מצריות שחצו את תעלת סואס והצבא הסורי ששטף את הגולן ב 1973
אז צריך לשים את הדברים בפרופורציה האיום של המנהרות ברמת המיקרו של עוטף עזה הוא בהחלט איום אסטרטגי. אולם ברמה של המדינה אין זה איום אסטרטגי קיומי כמו פצצת אטוס איראנית. אשר אם תוטל על ת”א מעבר לאבידות בנפש בהיותנו חברה טכנולוגית פגיעה גרעינית כזו תפגע אנושות בתשתית הדיגיטלית של ישראל וכן תגרום לניתוק בין צפונה לדרומה של המדינה.
בסופו של דבר הקברניט ניזון תמיד מהמידע וההערכות שגופי המודיעין נותנים לו ולכן צריכות להשאל השאלות הבאות:
א) איפה היתה יחידת איפכא מסתברא של אמ”ן?
שהוקמה לאחר מלחמת יום כיפור כדי לתת פרשנות שונה יותר למידע שמגיע לאמ”ן כדי למנוע חשיבה מונוליטית באמ”ן האם היא פעלה בהתאם למנדט שלה ונתנה פרשנות מחמירה יותר לאיום המנהרות?
ב) מדוע היתה הערכת חסר של איום המנהרות באיזור עוטף עזה.
ג) האם יש הערכת יתר כנגד האיום האיראני?
