חובבי האקסטרים שימו לב: פארק השעשועים המיתולוגי Action Park בניו ג’רזי פותח שוב את שעריו לאחר כמעט 20 שנים בהן היה סגור. הפארק, שהיה פעיל בשנות ה-80 וה-90 נודע לשמצה במתקנים המשוגעים והלא בטוחים שלו שגרמו למבקרים בו פציעות גופניות חמורות ואף הובילו לשישה מקרי מוות.
מה שעומד מאחורי הפארק הוא אידיאולוגיה של יוצריו לספק למבלים שליטה מרבית בחוויה שלהם. שלא כמו בדיסנילנד, שם המתקנים סגורים ומוגבלים מאוד, רוב המתקנים ב-Action Park היו חופשיים ונתנו למבקרים להשתמש בהם כיצד שרצו. כך למשל, אחת האטרקציות בפארק היתה “המגלשה ההררית” – חצי-צינור מפותל מבטון, עליו ירדו המבקרים במכוניות פלסטיק קטנות שכללו מעצור יד בלבד. המבקרים יכלו לבחור אם להשתמש במעצור או לא וכך שלטו במהירות הירידה שלהם. הקאץ’: ירידה מהירה מדי היתה יכולה להעיף את הגולש לכל הרוחות, בעוד ירידה איטית מדי היתה בדרך כלל גורמת לתאונה חזיתית עם גולש אחר שלא ממש שמר על מהירות.
גם בריכת הגלים במקום היתה ידועה לשמצה. על פי עדויות עובדי הפארק, הבריכה פעלה ללא נהלי בטיחות מתאימים, והגלים בה היו גבוהים יותר ופעלו במשך זמן ארוך יותר מהרצוי. התוצאה: המצילים במקום נאלצו לעבוד שעות נוספות ולהוציא עשרות אנשים מהבריכה כדי למנוע טביעות. לא תמיד הם הספיקו – שכן זה גם המתקן עם מספר ההרוגים הגדול ביותר.
סרט תיעודי על הפארק
“הייתי שם שלוש פעמים כשהייתי בן 9 או עשר”, מספר בחור שבילה בפארק בילדותו: “בשתיים מתוכן יצאתי באמבולנס. הפעם הראשונה היתה אחרי ששברתי את הצלעות שלי ב”נדנדת הטרזן” (אבא שלי נאלץ לקפוץ למים כדי להציל אותי), והפעם השניה היתה במגלשה ההררית, כשגיליתי שהמעצור של המכונית שלי לא עובד ועפתי הצידה היישר לדשא. לאחר מכן הייתי צריך לצעוד כל הדרך למטה כשאני בוכה ומדמם.
“אנשי הפארק פיצו אותנו בכרטיסים חינם, וכשחזרנו הייתי זהיר במיוחד והלכתי רק למתקן אחד – שיט בקייק בו כל מה שהיה צריך לעשות זה לחתור באיטיות במורד נהר איטי. אהבתי את זה וחשבתי שהכל בטוח, אבל למחרת המתקן הזה נסגר אחרי שמישהו נפל מהקייק שלו והתחשמל מזרמים חשמליים שעברו במים. מאז לא חזרתי לשם. פחדתי מדי”.
נראה תמים עד שמתחשמלים
מגלשת הלופ שנסגרה זמן קצר אחרי שנפתחה. על פי האגדה האורבנית, מנהל הפארק הציע לעובדים 100 דולר כדי שיסכימו לנסות אותה לפני הפתיחה
המגלשה ההררית: הסיכוי להגיע למטה בשלום קטן, ורוב המשתתפים קיבלו “כוויות חיכוך” כשהשתמשו במתקן
בריכת הגלים המסוכנת בעולם
נדנדת הטרזן שהופעלה ללא שום השגחה
למרות עדויות האימה האלה, יש לא מעט אנשים שמתגעגעים לפארק השעשועים המסוכן. הם זוכרים פארק ללא גבולות שנתן לילדים את החופש להינות בלי לחשוב יותר מדי על התוצאות. מי שיצא משם ללא פגע (וגם מי שכן) נוהג לספר שהשהות בפארק היתה הזמן הכי כיפי בחיים הצעירים שלו.
וכעת יש הזדמנות גם לדור החדש להגיע לפארק המפורסם. הפתיחה המחודשת אמנם תעמוד בנהלי הבטיחות המודרניים, אך המנהל החדש (בנו של מקים הפארק המקורי, שמת מהתקף לב לאחר שרכש ב-2010 את הזכויות להפעיל אותו שנית) מבטיח לשמור את הרוח המקורית של הפארק הישן ולפתוח את הפארק הכי מטורף וחסר גבולות שהוא יכול, בתקווה שהפעם יהיו פחות הרוגים ופצועים.
מפחיד.
דרך Metro
