לצורך הדיון נאמר ש: מר ארנס צודק בכל מילה שהוא אומר, במאמר הדעות שלו בעיתון הארץ
http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2326734
אוסיף ואומר את הדברים הבאים:
יהודה ושומרון היו שטח לא מוגדר מדינית, שסופח ע”י ירדן לאחר מלחמת העצמאות. השאלה מכאן שחייבת להשאל היא מדוע הפלשתינאים לא פעלו שם במשך 19 שנה להקים מדינה? הפת”ח אביו של אש”ף הוקם ב 1964 דהיינו 3 שנים לפני מלחמת ששת הימים – איזה מאמץ הפת”ח עשה להקים מדינה ביו”ש. לכן אפשר להסיק את המסקנה ששאיפותיהם המדיניות של הפלשתינאים שרירות וקיימות אך ורק כאשר זה בא על חשבון ישראל.
יתר על כן, לאחר התבוסה הערבית בששת הימים, וכן מה שאני הולך לכתוב זו חשיבה מערבית,
במקום לשבת למו”מ, הלכו מדינות ערב והפלשתינאים לחארטום וחליטו לא שלום לא הכרה ולא משא ומתן. ובכך העצימו את הפחד הישראלי שאפילו אחרי נצחון כזה הצד השני לא מוכן לשבת למשא ומתן .
ולכן, כל עוד הפלשתינאים משחקים משחק של סכום אפס הכל או כלום זה לא משנה אם אני ימיני או שמאלני בדעותי הפוליטיות על המפה הישראלית, אם זו הברירה שהם משארים לי בתור ישראלי הם יכולים להשאר עם כלום.
ויחד עם זאת אנחנו חייבים להפרד מהשטחים לא למענם אלא למעננו – נמאס לי להשקיע בהקמת התשתית של המדינה הפלשתינאית שתקום. אני מקווה שלמנהיגי ישראל יהיה שכל לומר משהו בסגנון: נעשו אוולות בשני הצדדים זכות השיבה איננה דרישה ראלית אנו מכירים באוולות ועל כן אנחנו משארים לכם כפיצויים וכזכות שיבה את כל המבנים בהתנחלויות על עומדם וגם את כל התשתיות אלה הפיצויים שלכם, בהצלחה במדינתכם החדשה.
אך יש לומר, מכיוון שמדינת ישראל היא זו ששולטת בשטח היא אחראית על האוכלוסיה שיושבת שם כן הפלשתינאים הם אלה החלו ביצירת המצב שבו הם נמצאים והחלו בכך לפני 66 שנה, אבל אנחנו תרמנו את חלקנו בדינמיקה של המציאות הזו היום, ואנחנו אלה ששולטים בשטח בפועל לכן בין אם אנחנו רוצים או לא רוצים מדינת ישראל היא זו שאחראית על שטחים אלו, ולכן עלינו ליצור את הדינמיקה לכיוון פתרון.
הגיע הזמן ששני הצדדים יכירו בכך שאלה השכנים שיש אין שכנים אחרים, כל צד צריך להכיר בכך שהוא לא יגשים את מלוא החלום שלו.
