מדרכות ניו יורק מלאות בפריטים אבודים ונטושים. משקפי שמש שנפלו מהתיק, כרטיסי רכבת תחתית שאיבדו את ערכם, חפיסות מסטיק שהושלכו כלאחר יד ועוד.
כמו בכל עיר גדולה, מנקי הרחובות לא מספיקים לטאטא את כל הפריטים שעל המדרכה – וכך העיר עמוסה בחפצים דוממים שפעם היו שייכים לאנשים אבל לא עוד.
יוג'ין לי היא אמנית שגרה בניו-יורק, ועומדת מאחורי פרוייקט חדש בשם Little Lost Project: היא מסתובבת בעיר, אוספת את הפריטים האבודים, ואז מחזירה אותם לרחוב כשלהם צמודים פתקים שובי לב.
"הגעתי על הדרך מפריז", אומרת נעל קטנה שנזרקה. "עדיין אפשר לעשות בי שימוש ועדיין זרקו אותי!", מתלונן כרטיס רכבת זרוק. "רציתי להיות שם בשבילך עד שתפסיק להשתעל", מספרת קופסת כדורי קלגרון חצי ריקה.
הצילומים האלה פשוטים ונוגעים ללב. הם גורמים לנו לחשוב לא על הרגשות של הפריטים הדוממים אלה על האנשים שנטשו אותם לצד הדרך, או בעצם על עצמנו. סביר להניח שכל אחד מאתנו חווה נטישה כזו או אחרת והרגיש כמו החפצים האלה. האמנית האלה רק נותנת להם את הקול להזכיר לנו את זה – ולדאוג לחפצים שלנו, כמו גם לחברים שלנו – קרובים ללב.
דרך Laughing Squid
