ברנדון קרטיס שוחח בסקייפ מלוס אנג’לס עם אביו, בריאן בן ה-63, ששכב במיטה בהוספיס בנברסקה הכפרית, על פניו הלא מגולחים צמח זקן עבות. בריאן אז חלש מאוד מסרטן הראות וממחלת הפרקינסון. ‘ומה אם זאת הפרידה שלנו?’ הרהר ברנדון לעצמו, וצילם צילומי מסך מהשיחה למזכרת.
ב-12 באוגוסט, יומיים לפני יום הולדתו ה-30, המתין ברנדון לטיסה לנברסקה, כדי להיות לצד אביו ברגעיו האחרונים. לאב נותרו שעות ספורות בלבד לחיות, והוא חשש שלא יספיק להגיע על מנת להיפרד ממנו. בינתיים, בנברסקה, בריאן שכב במיטתו בהוספיס, כשקירות חדרו מכוסים כולם בצילומים, תמונות וציורים של “שמיים כחולים ורודים”, שילוב הצבעים המדהים שניתן לראות בשקיעה ובזריחה, והוא האהוב ביותר על בריאן.
ברנדון גילה על מחלתו של אביו בריאן 13 חודשים קודם לכן, בזמן ששהה בנסיעת עסקים באוסטריה, הרופאים העריכו שלבריאן נותרו לכל היותר שישה חודשים לחיות, אולי פחות. ברנדון זנח מיד את עבודתו וטס לנברסקה להיות לצד אביו. הוא ואביו השתדלו להנות מהרגעים היפים שנותרו להם יחדיו, בעודם מנסים לעכל את המציאות החדשה והאכזרית. הם שיחקו שח ובריאן ניצח את בנו ברנדון, הם ניהלו שיחת גברים, ואף הצטלמו לselfie באינסטגרם, כדי לרכך בין לבין את השיחה על המחלה.
כך הפרויקט נולד
זו לא הטרגדיה היחידה שנפלה על כתפיו של ברנדון ומשפחתו. אחותו הגדולה של ברנדון, ג’נה נפטרה במפתיע מווירוס לא מאובחן בליבה רק שמונה חודשים קודם לכן, ולמשפחתה לא הייתה ההזדמנות להיפרד ממנה. “כשגילינו על הסרטן הסופני של אבי, החלטנו שנעשה כל שביכולתנו כדי להראות לו עד כמה אנו אוהבים אותו וכדי שנוכל להיפרד ממנו”, אמר ברנדון.
כדי לוודא שזה אכן יתממש, ברנדון ומשפחתו השיקו את הפרויקט האינטרנטי “שמיים כחולים ורודים” (“sky blue pink”). מטרת הפרויקט הייתה לשמח את בריאן בעזרת שילוב הצבעים האהוב עליו, וגם לגרום לו להרגיש אהוב ולשמור על קשר עם בני המשפחה, גם כשהם לא נמצאים לידו פיזית.
בפרויקט, ביקשו בני המשפחה ממי שמעוניין לשלוח הודעות מנחמות או תמונות בשילוב צבעיו האהובים על בריאן. באתר הפרויקט הם כתבו: “אנו מבקשים מכם לעזור לו למלא את חייו באהבה, תמיכה ו“שמיים כחולים ורודים”, על ידי שליחת כרטיס ברכה, ציוץ או שיתוף תמונות באינסטגרם”. ההיענות לפרויקט הייתה גדולה מאוד, ותוך שבועות בודדים בני המשפחה קיבלו בסביבות 500 צילומים, הודעות וכרטיסי ברכה, כמות מספקת שתכסה קיר שלם בחדר ההוספיס בו שוכב בריאן.
ברנדון ואחותו סינדי ניגשו לספר על הפרויקט המרגש לאביהם, הם הראו לו את ההודעות והתמונות ששלחו לו המוני זרים מרחבי העולם. בריאן בכה, הוא נדהם מכך שהמוני אנשים שמעולם לא הכיר ביקשו לנחם אותו, שהיה להם אכפת ושהם שלחו לו צילומים של שילוב הצבעים האהוב עליו.
החודשים חלפו ובריאן המשיך לחיות אף מעבר לתקופה שצפו לו הרופאים. לדעתו של בנו ברנדון, מה שעזר לו להתמודד עם המצב הוא התמיכה של משפחתו וכמובן “שמיים כחולים ורודים”, שצבר יותר מ-2,700 צילומים, כרטיסי ברכה והודעות בשלב זה. בריאן נהג להתבונן בהם בכל רגע שרק יכול היה, בין אם כשהתעורר או כשהלך לישון או בכל זמן אחר. הוא ביקש מברנדון לכתוב בעמוד הפרויקט את ההודעה הבאה כהוקרת תודה: “זה מדהים, אני לא מצליח להתגבר על העובדה שכל כך הרבה אנשים הקדישו מזמנם כדי לתעד “שמיים ורודים כחולים” ולשלוח לי. מכל מקום. בכל הגילאים, אנשים שמעולם לא פגשתי”.
חדשות רעות
אמנם, חייו של בריאן התארכו מעבר לצפוי, אך הקץ היה בלתי נמנע. ב-12 באוגוסט קיבל בנו ברנדון שיחה לה ממנה חרד זה זמן רב. אחותו סינדי הייתה בצידו השני של הקו, היא ניסתה להישמע רגועה אך קולה רעד, היא חיברה בין ברנדון ובריאן בסקייפ. “אמרתי לו שאני אוהב אותו כל כך”, ברנדון נזכר, “אמרתי לו שהוא היה אב נהדר, ושתמיד הערכתי אותו, שהוא לא צריך לדאוג לי כי הוא הכין אותי היטב להצלחה בחיים ושאני בדרכי לראות אותו”.
השעות עברו, ובריאן חיכה בקוצר רוח לראות את בנו, הוא אף התבלבל וחשב שאחד העובדים בהוספיס הוא ברנדון. באותה עת ברנדון עשה את דרכו במהירות לאביו, מחכה שהשעה וחצי של הנסיעה עד לעיירה הקטנה הארוורד תסתיים במהרה. בסביבות אחת וחצי בלילה, ברנדון הגיע סוף סוף אל חדרו של אביו בהוספיס Harvard Rest Haven. הוא התיישב לצד מיטתו בעוד סינדי אוחזת בידו. החדר היה חשוך, מלבד אור קלוש שהגיע מחדר השירותים. ועדיין, תחת התאורה הקלה היה ניתן לראות מחזה מדהים, כל הקירות, כולל הדלת כוסו ב-3,500 תמונות, צילומים וציורים ששלחו משתתפי “שמיים כחולים ורודים”, אותם שלחו לבריאן אנשים שכלל לו הכיר בזכות הפרויקט.
ברנדון התיישב ליד אביו, זה היה הביקור ה-16 שלו במהלך 15 החודשים האחרונים. “אחזתי בידיו והתחלתי לבכות, ברנדון נזכר “זה הרגיש כל כך טוב לראות אותו. לעולם לא אשכח את לילה הזה”. בעודם מדברים, בריאן חש כאבים עזים, לכן סינדי וברנדון הניחו לו לישון. בריאן נפטר מספר שעות לאחר מכן, ב-13 לאוגוסט, יום אחד לפני יום הולדתו ה30 של ברנדון.
“אני באמת חושב ש[“שמיים כחולים ורודים”] שיחק תפקיד בכך שהוא המשיך לחיות בניגוד לציפיות הרופאים”, אמר ברנדון, “המשמעות של “שמיים כחולים בהירים” תמיד תהיה אהבה”.
הלהקה שכתבה עבור בריאן שיר
כמה שבועות לאחר שהחל הפרויקט “שמיים ורודים כחולים”, חברי הלהקה Show Great Show, שהם גם חבריו של ברנדון, כתבו והלחינו שיר עבור בריאן. למטה נראה סרטון שהכינה המשפחה עם תמונות לזכרו של בריאן ביוטיוב, כשהשיר מתנגן ברקע. כשבריאן שמע את השיר לראשונה חיוך ענק עלה על שפתיו והוא אף בכה מהתרגשות. ברנדון אמר שהשיר הזה מתאר בדיוק רב את אביו ואת חייו, ולכן הוא כל כך מרגש עבורו ועבור המשפחה.
תמונות: mashable.com ,brianskybluepink.tumblr.com,instagram.com
