מאת: עינת פרומרמן 06.10.2013
עורכת מוזיקלית ושדרנית. רדיו 109FM
אני חדשה כאן. באתי הנה כדי לספר לכם קצת על עצמי ובעיקר- לקשר אתכם ליוזמה מבורכת שהיה לי הכבוד והעונג להיות חלק ממנה. אז קודם כל, אני עינת, נעים מאוד. לפני ארבע שנים גיליתי מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדולה- להפיץ מוסיקה, ברדיו, ואם תתנו לי פלטפורמות נוספות- אקח גם אותן. באותה תקופה גם גיליתי שייקח זמן (אם בכלל), עד שאוכל להתפרנס מזה. עם הזמן, התשוקה גברה על ההיגיון. אני אמנם ענייה אבל עושה את מה שעושה לי טוב- לעשות טוב למוסיקה ולכם.
איך אני עושה את זה? היום, אני גאה להיות חלק מוביל ומשפיע ברדיו אינטרנטי חדש שיותר מכדאי לכם להכיר: 109FM.co.il בתור העורכת המוזיקלית ובתור שדרנית בתחנה, החלטתי לתת כאן במה לפרויקט שנוצר והתהווה דווקא בתחנה החינוכית ששידרתי בה בעת לימודי, טרם נכנסתי לעצב תחנה חדשה. אז הנה זה בא..
לפני כשנה וחצי צץ לאנוכי ולחברתי הטובה משכבר הימים, ניבי יהלום, רעיון. הרעיון הפך למיזם שהפך לעבודה קשה שהתהווה לפרויקט שרקם עור וגידים, ובימים אלה מגיע לסיומו המוצלח. הפרויקט נקרא פרויקט פלאגר. אז ראשית כל ולפני הכל, הנה קצת על מקור השם..
בתחילת המאה ה- 20, הפלאגר היה זמר או פסנתרן שהושכר מטעם חנויות מוסיקה כדי לקדם ולעזור למכור טיוטות מוסיקה. אותו פסנתרן או זמר, ישב מחוץ לחנות או בקומת ביניים בתוך החנות וניגן את התווים מאותן טיוטות שנשלחו אליו על ידי מוכר החנות וכך בעצם שימש כמתווך בין יוצר היצירה ללקוח שקיבל דרך הפלאגר תצוגה מקדימה של השיר לפני שהיה רוכש אותו. כמובן שעם השנים אותו פלאגר התפתח וכיום, בחו”ל, פלאגר הוא איש מקצוע של ממש המתווך בין האמנים לתחנות הרדיו. אבל המקור הראשוני לתיווך היצירה מאלמוניותה עד לרכישתה, לפני הרדיו, הטלוויזיה, האינטרנט ואפילו העיתון, היה הפלאגר- היח”צ המוקדם בציר ההיסטוריה אם תרצו. אנחנו בפרויקט, לקחנו את זה צעד קדימה מבחינת המשמעות.
ברגעים אלה חלקכם בטח אומרים לעצמם, “טוב טוב, השכלנו אבל מה זה הפרויקט הזה בכלל??” או, עכשיו אסביר. בארצנו הקטנטונת והפצפונת, מוזיקאים מתחילים יודעים בבירור שאם ברצונם לצאת החוצה אל העולם ולקבל קצת הכרה, אין מנוס אלא לעשות זאת בתל אביב. ולכן, הם אורזים מיטלטליהם, כלי נגינתם ועצמם, ועוברים ל”עיר הגדולה”. אז זהו, למה? למה רק בתל אביב יש מקום ליצירה? ולא רק זאת, למה אומן צריך להשקיע את כל הונו המזערי רק כדי להתחיל לנסות להיות משהו שיצא לעולם? אני וניבי החלטנו לפנות מקום גם בפריפריה הצפונית, לשתף אנשים וליצור משהו התנדבותי ויצירתי שייוולד החוצה. בתור שתי שדרניות, אולפן רדיו כבר היה לנו, במקום רק לשדר מוסיקה, למה לא ליצור אותה?
אז ככה, פרויקט פלאגר הוא פרויקט התנדבותי אשר נולד מתוך רצון לעשייה תרבותית ומקדמת תרבות בהתמקדות על מוסיקה מקורית ותקשורת באזור הצפון. הפרויקט נעשה בשיתוף עם מכללת עמק יזרעאל הפועלת במשך השנים למען עליית המודעות התרבותית בפריפריה. צעד זה, הוא בעצם צעד נוסף להוציא לפועל פרויקט לא יקר ועם זאת שאפתני ומושקע, אשר מספק פלטפורמה לאמנים וסטודנטים לתקשורת לקחת חלק בעולם היצירה, לתת להם דחיפה תומכת להמשך הדרך וכן לתת חשיפה ארצית ליצירה מקורית וקסומה שמגיעה מהפריפריה הצפונית.
נבחרו ארבעה אמנים, כל אחד מרקע מוזיקלי שונה ומרקע גיאוגרפי שונה המתמקד באזור הצפון. הקלטת האלבומים נעשתה ע”י המנהלים הטכניים של רדיו קול יזרעאל.
תיעוד הפרויקט נעשה ע”י סטודנטים לצילום ותקשורת במכללת עמק יזרעאל.
עיצוב ומיתוג הפרויקט נעשה ע”י סטודנטיות לעיצוב חזותי מבית הספר לתקשורת חזותית: “גורן”. הפצת הפרויקט נעשית ע”י אתר “פטיפון” החובק בתוכו מוסיקה ישראלית חדשה.
יוזמות ומפיקות הפרויקט הן כאמור אנוכי וניבי יהלום, שפשוט חיברו הכל יחד עד לתוצאה הסופית.
הנה, קיבלתם הסבר קונקרטי על איך אפשר להפיק אלבומים כמעט בחינם עם קצת אמביציה ורצון טוב. פשוט לשתף פעולה כאשר כל צד מרגיש שהוא תורם, יוצר ומקדם מוצר מבורך שבסופו של דבר מקדם גם אותו. נשמע מסובך אבל זה די פשוט.
כעת, אפנה אתכם לשורה התחתונה של כל זה, או יותר נכון ארבעת השורות התחתונות והמוכשרות. נבחרו ארבעה אמנים, שני בנים ושתי בנות. כל אחד מגיע מרקע מוסיקלי שונה ומרקע גיאוגרפי שונה המתמקד באזור הצפוני של הארץ. במסגרת פרויקט פלאגר הוקלט אלבום בקו אקוסטי לכל אחד מארבעת האמנים. ובכן, תכירו:
שירן פדידה
בת 28, זמרת ומלחינה. במקור מקרית מוצקין וכיום מתגוררת בתל אביב. שנים של מעקב הדוק אחר סגנונות מוסיקליים שונים כמו: בילי הולידיי, פי ג’יי הארווי, ביורק, פליט פוקסס ורדיו הד הובילו את שירן לעבור ממאזינה ליוצרת. בארבעת השנים האחרונות, החלה להלחין שירים על גיטרה ופסנתר בסגנון ג’ז, פולק ואלקטרוני מרגש. למדה בבית הספר למוסיקה: “רימון”, התחילה במגמת הלחנת שירים ובשנה השנייה למדה אלתור בג’אז, כתיבה ויצירה עם ערן צור. לימודים אלה נתנו את הדחיפה הראשונית להוציא את השירים החוצה, לאסוף סביבה נגנים ולצבור קהל מאזינים.
האלבום האקוסטי במסגרת הפרויקט כולל שירים בעברית בסגנון רוק ופולק עם השפעות אלקטרוניות. ניגן והפיק איתה: גיא מוזס ((Moan שם האלבום: “שיר- חאן”.
אייל שוורצמן
בן 29. מלחין, משורר זמר וגיטריסט. במקור מקיבוץ עין גב וכיום גר בקיבוץ בית אורן שבכרמל.
התחיל לנגן בכתה ח’ בסגנון פלמנקו. בין השפעותיו המוסיקליות נמצאים טום וויטס, ניק קייב, סיד בארט, רד הוט צ’ילי פפרס והפיקסיס. למד בבית ספר “מיוזיק” במסלול סאונד והפקה. במהלך השנים הקים מספר הרכבים בסגנונות שונים וכיום מוביל את הרכב “הבוטסמן” ,(The BootsMan) בו הוא פועל כסולן וככותב השירים. ההרכב הפולקי רונקנרולי הוציא שני אלבומים בהפקה עצמית ומופיע הרבה ברחבי הארץ. האלבום האקוסטי במסגרת הפרויקט נכתב והוקלט בשפה העברית. הסגנון הוא פולק- מלודי חללי ומחוספס. שם האלבום “מונולוג אנונימי”.
בנוסף לאייל יתארחו באלבום: מוריה אברהם (קולות) ונמרוד בר (קלידן טייני פינגרז).
נוה שפרוני
בן 28 גיטריסט, מלחין, מפיק וזמר. במקור מבת שלמה, בששת השנים האחרונות התגורר בקיבוץ בית אורן ולאחרונה עבר לתל אביב. את דרכו המוסיקלית התחיל בתיכון במגמת המוסיקה של בית ספרו במעגן מיכאל. שם למד גיטרה קלאסית וחשמלית וביצע רסיטל קלאסי במסגרת המגמה. בשנים אלה היה שותף בשתי להקות כגיטריסט. לאחר השירות הצבאי למד בבית ספר “מיוזיק” במסלול סאונד והפקה. במקביל ללימודיו, הוציא את האלבום הראשון בהשתתפותו כגיטריסט להקת “הבוטסמן” בה הוא חבר עד היום ובנוסף עבד במשך כשנתיים על אלבום סולו. בסוף אותה תקופה, יצא האלבום “”free וקמה הלהקה I was a bastard שבה נוה הוא הסולן, הגיטריסט וכותב השירים.
I was a bastard – זוכה לתשבחות רבות מהקהל וממוסיקאים מסצנת האינדי.
נוה מנגן סגנונות רבים, הנעים בעיקר בעולם הרוק’נרול בלוז ופולק. בין השפעותיו המוסיקליות אפשר למצוא את רדיו- הד, ג’ון פרושיינטה, ניל יאנג, ניק דרייק וג’קסון סי פראנק. סגנון האלבום הוא: פולק, בלוז, רוק אקוסטי, אינסטרומנטלי וחופשי (אלתור) בשפה האנגלית.שם האלבום: “”Undone.
שחף בנטור
בת 29. גיטריסטית, מלחינה וזמרת. במקור מקיסריה וכיום מתגוררת בזיכרון- יעקב. למדה במעגן מיכאל במגמת המוסיקה עם דגש על סגנונות הבלוז והג’אז. בהמשך, למדה בבית הספר למוסיקה: “רימון” במגמת ביצוע ג’אז ועם סיום הלימודים החלה בתהליך חקירה עצמאית של מוסיקה על סגנונותיה השונים ובמקביל לימדה נגינה.
סגנון המוסיקה של שחף מושפע בעיקר מג’אז, אר נ’ בי וסול. באלבום האקוסטי, במסגרת הפרויקט, ניתן לשמוע בבירור את ההשפעות וכן את סגנונה האישי של שחף המתבלט בנגינה עם feel (רגש) ייחודי שלה ושירה בגון ג’אזי חודר ללב בשפה האנגלית. באלבום שחף משלבת גם כלים אפריקאים כגון: קאלימבה, גונגומה ושייקרים מה שנותן נופך מאוד ייחודי לאלבום שלה. למרות כי בשנים האחרונות עסקה רבות בשירה ומוסיקה, זוהי הפעם הראשונה שהיא מקליטה ומוציאה את החומרים שלה החוצה. מפיק ונגן הבס באלבום שלה הוא אחיה בועז בנטור (טייני פינגרז, 2013). שם האלבום: “Moonlight Box”.
אחרי שהכרתם את הרקע של כולם, נותר לכם רק לשמוע על מה הדיבור. בדיוק בגלל זה אני מזמינה אתכם להתרשם, ליהנות ולצלול בהופעת הבכורה של החבר’ה המוכשרים האלה במסגרת פרויקט פלאגר. איפה זה קורה? בפסטיבל הכי אדיר בארץ, ב- “אינדינגב”! הפסטיבל יתקיים ממש בקרוב (10-11-12 לאוקטובר 2013). אז תשריינו תאריכים.
הופעת חברי פלאגר תתקיים כחלק מהפסטיבל ביום שבת, ה- 12/10 בשעה 11:30 על במת החיפושית. בואו לפרגן, בואו להכיר, בואו ליהנות!
בתמונה למעלה: חברי פרויקט פלאגר. מימין לשמאל: שחף בנטור, נוה שפרוני שירן פדידה ואייל שוורצמן. צילום: שחר שביט.
