מי מפחד כל כך מהיפנוזה בישראל?

בנובמבר 2011, נטלי פיק, מטפלת בדמיון מודרך, קיימה הרצאה בנושא היפנוזה שבמהלכה נתבקשו המשתתפים “לעצום עיניים, ולדמיין שהם במקום בטוח” כחלק מתרגיל רגיעה מוכר וידוע.

באותה הרצאה נכחו בלשים פרטיים מטעם משרד הבריאות שהקליטו וצילמו אותה. כעבור שנה הוגשה נגד פיק תביעה פלילית מטעם הועדה המייעצת לחוק ההיפנוזה, ובעסקת טיעון, היא נקנסה ב- 2000 ש”ח וקיבלה מאסר על תנאי לשנתיים. פיק הוכשרה באופן מקצועי לטיפול בהיפנוזה באוסטרליה, אך בארץ אין זה מספיק לקבלת רישיון להיפנוט.

נטלי פיק בהרצאה: “היפנוזה – לא מה שחשבת”

האסוציאציה הראשונה להיפנוזה היא אותה דמות סטריאוטיפית של המיסטיקן עם המטולטלת, שמשחק עם מוחם של מהופנטיו התמימים בעזרת שליטתו המוחלטת על מחשבותיהם. ובכן, במציאות זה לא כל כך דרמטי: היפנוזה היא בסה”כ מצב תודעה טבעי, שבו אנחנו מאוד מרוכזים בעולמינו הפנימי.

בדומה לתחושה לפני השינה כאשר העיניים עצומות, עוד לא נרדמנו אבל הדמיון רץ לו. באותו מצב, המחשבה פחות ביקורתית והיא מסוגלת להפנים מסרים בצורה ברורה יותר.

תופעות הלוואי היחידות שלה הן רוגע וריכוז. למרות שההיפנוזה איננה כלי טיפול כשלעצמה, מטפלים רבים מייעלים את תכונות ההרגעה שלה לטיפולים בכאב וחרדה. תחת היפנוזה לא ניתן לשכנע את המטופל לבצע פעולות שהוא אינו מעוניין בהם, ברגע המטופל רוצה הוא יכול לפקוח את עיניו ולשוב להכרה: “לא ניתן להפנט אדם בניגוד לרצונו. זה דורש שיתוף פעולה, המטופל לא מורדם ונמצא בהכרה מלאה… בהיפנוזה אין שום סכנה, כל עוד מבצע אותה בעל מקצוע מנוסה ומיומן”, מסביר ד”ר שאול נבון.

כדי להבין למה בישראל צריך רישיון מיוחד להפנוט, צריך לחזור אחורה בזמן לתחילת שנות ה-80: באותם ימים הופיע אבשלום דרורי ז”ל, קוסם ומהפנט במה.

במהלך מופע בידור בדימונה הוא העלה לבמה את הנערה יפה סוויסה, ובהסכמתה הכניס אותה לטראנס היפנוטי. כאשר דרורי ווידא עם סוויסה שהיא כשירה לעבור היפנוזה, ולא סובלת ממחלות נפשיות. סוויסה לא ציינה בפניו שהיא חולת אפילפסיה, בין המקרים הבודדים בהם אסור להפנט, על מנת לא לעורר התקף.

כאשר דרורי השיב אותה להכרה, היא חזרה למקומה מנומנמת. חבריה המודאגים פינו אותה לבית החולים, שם התרשם הצוות הרפואי שהיא סובלת מהלם, וטיפל בה באמצעות ואליום. לאחר כמה שעות של שינה טובה, זימנו את ד”ר מוריס קליינהאוס, באותו זמן המומחה הגדול להיפנוזה בארץ, שהשיב אותה להכרה מלאה.

על סמך המקרה, ד”ר קליינהאוס הגיש הצעת חוק לכנסת, שעברה בשנת 1984 – חוק ההיפנוזה. מאז, על מנת להפנט אדם אחר, דרוש רישיון מיוחד שניתן אך ורק לבעלי מקצועות הרפואה. חשוב לציין שעד היום לא תועד עוד מקרה דומה הקשור להיפנוזה.

ד”ר שאול נבון והרישיון להיפנוט

לא ברור אם המניע היחידי לחוק הזה הוא שלום הציבור: כששאלנו את ד”ר נבון לגבי דעתו על החוק הוא השיב: “אני בעד החוק בגלל שאני חושש שבמדינתנו, יש את התסמונת של ‘הישראלי המסתדר’… אנשים שאין להם תואר מאחורי שמם שהולכים ופותחים קליניקה ומתפרנסים… “.

מעבר לביקורת החברתית של ד”ר נבון על האוכלוסייה הישראלית, משתמע שהרופאים בישראל אינם מאושרים מהעובדה שקיימת תחרות על תחום ההיפנוזה, שעלולה להוריד מהיוקרה של הטיפולים שהם מציעים. טיפולים אלה לא כלולים בסל הבריאות ונעים בין 700 ל- 1000 שקלים לטיפול בודד. נכון להיום 670 מטפלים בישראל מחזיקים ברישיון להפנוט. “זהו חוק דרקוני ללא אח ורע בעולם… המניעים לחוק הזה כנראה כוחניים וכלכליים”, הגיבה נטלי פיק שנאשמה בהפרת החוק.

מטפלים רבים מבצעים “מכבסת מילים” בהגדרת העיסוק שלהם. הם קוראים לעיסוקיהם בשמות שונים כמו דמיון מודרך, היפנוזה עצמית ו-NLP, זאת על מנת להתחמק מעבירה על החוק.

על פי נוסח החוק, תהליך היפנוטי מוגדר בצורה מעורפלת למדי: “פעולה או תהליך המיועדים או עשויים לגרום באמצעות סוגסטיות (הצעות מילוליות) לשינויים במצב תודעתו ובמודעותו של אדם אחר וכן שינוי לגופו, בתחושותיו, ברגשותיו, בחשיבתו בזיכרונו או בהתנהגותו”.

ההגדרה הרחבה של החוק מתארת למעשה תהליך בסיסי של תקשורת בינאישית. לפי החוק, היפנוזה יכולה להיות כל דבר: החל מדמיון מודרך או מדיטציה, ועד תפילה או אפילו סיפור לפני השינה.

עם זאת, הוועדה המייעצת לחוק ההיפנוזה שומרת לעצמה את הזכות לחקור באופן חופשי ולהחליט בעצמה מתי נעשית עבירה על החוק. נטלי פיק:” אני חושבת שזה מאוד מסוכן לאסור מצבי תודעה, זה סימן של משטרים חשוכים”.

בימים אלה, לאחר שהואשמה בהפרת החוק, פיק מנהלת מאבק עצמאי למען ביטול חוק ההיפנוזה: “בחרתי להודות באשמה בעסקת טיעון, ואחר כך להגיד את מה שיש לי ולפעול לביטול החוק כאדם חופשי… פתחתי קבוצה בפייסבוק בשם ‘כולנו בעד ביטול חוק ההפנוזה’.

תוך כמה ימים הצטרפו מאות ישראלים שתומכים בביטול החוק”. כחלק מהפרויקט, מופק בימים אלה סרט שמורכב מצילומי וידאו של מהפנטים בכירים ומוכרים בחו”ל שמגיבים על החוק וממליצים לבטלו. זאת הפעם הראשונה שהתאגדה בארץ קבוצה שקוראת לביטול החוק.

בראש הוועדה המייעצת לחוק ההיפנוזה יושב הפסיכיאטר ד”ר אלכס אביב, שאחראי על אכיפת החוק, וכפועל יוצא מזה אויבם המושבע של המטפלים האלטנרטיבים.

למעשה ד”ר אביב הוא זה ששלח את הבלשים אל ההרצאה של נטלי פיק, לאחר שיחת טלפון ממנה כאשר היא ביקשה לעבור בחינות לקבלת רישיון: “השיחה התפתחה די מהר לשיחה מאוד לא נעימה בלשון המעטה. ד”ר אביב סירב לפגוש אותי, הוא אמר לי שאין סיכוי שאני אוכל להצטרף לאגודת המהפנטים… הוא אמר לי שאני מוזמנת להגיש בקשה, אבל שהוא כבר מודיע לי שהבקשה שלי תדחה”.

לא רק “מדריכי הדמיון” הם אלה שפוחדים ממנו, אביב מטיל אימה גם על קולגות. לצורך הכנת הכתבה נמצאו מהפנטים מורשים שמתנגדים לחוק, אך אלה סירבו להתראיין או להגיב מפני פחד שיישלל רישיונם. ד”ר נבון שיתף אותנו בהיתקלות לא נעימה עם ד”ר אביב: “

“בעבר העליתי לאתר שלי וידאו של מטופלת שהסכימה בכתב שאני אראה טיפול שלה בהיפנוזה. קיבלתי מיד מייל ממנו שאני מוזמן לישיבת בירור, המכונה ישיבת ‘זובור’… אני כל כך נלחצתי שהתייעצתי עם עורכת דין ואמרתי לה להיות מוכנה לקריאה למקרה שאצטרך יעוץ משפטי.”

ד”ר אלכס אביב, ראש הועדה המייעצת לחוק ההיפנוזה

לא רק הרופאה המשלימה והקולגות סובלים מידו הרמה של ד”ר אביב: בעולם הבידור קוסמים זוכים להטרדות כאשר הם מזומנים פעם אחר פעם לחקירות במשטרה אחרי שהואשמו בהיפנוזת במה. בניגוד להיפנוזה טיפולית, היפנוזת במה אינה היפנוזה של ממש. במופע שכזה מוזמנים צופים מהקהל להשתתף במגוון פעולות הזויות, על ידי הבדרן שכביכול שולט עליהם. אם זה מבדר או לא זה עניין של טעם, אבל מה שבטוח – זה לא היפנוזה.

ידוע שקוסמים משתמשים באחיזות עניים וטכניקות סודיות אחרות לביצוע המופעים שלהם, לעיתים ההצגה הבימתית של הקסמים מוצגת בצורה דרמטית שמזכירה תהליך היפנוטי, אך הקשר בינם מקרי לחלוטין.

אמן החושים, נמרוד הראל מספר על ההיתקלות שלו עם הועדה המייעצת לחוק ההיפנוזה: “זומנתי לחקירה במשטרה עקב חשד לשימוש בהיפנוזה בתוכניות הטלוויזיה שלי… לאחר פגישה מקדימה עם עורכי הדין של התביעה הסברתי את הצד שלי, ואלו החליטו מיד בתום אותה פגישה לסגור את התיק לאלתר… הם נחרדו מהכוונה שלי לצאת לתקשורת עם הסיפור והודו באוזני שחסכתי להם מבוכה בכך שהחלטתי להניח למקרה”.

מקרה נוסף שבו הואשם בדרן בהפרת החוק היה הקוסם צחי וויט, ש”היפנט” במהלך תוכנית טלוויזיה את המנחה, אקי אבני, לפני שגרם לו לרחף באוויר כחלק ממערכון. לאחר המשפט שערך כ-3 שנים, שבו זוכה וויט לחלוטין מכל אשמה, נזף השופט בפרקליטות על כתב האישום המגוחך. נזיפה זאת סללה את הדרך לתביעת הנגד של וייט שהסתיימה במתן פיצויים בגין עוגמת נפש.

הראל – התיק נסגר. וייט – זוכה וקיבל פיצויים.

בישראל הרפואה האלטרנטיבית לא מוסדרת בתקנון אתיקה או חוק, דבר שיכול לפתוח דלת לשרלטנים. אך אין קשר בין זה לבין שימוש או טיפול במצב היפנוטי. בכל מדינות העולם היפנוזה היא מקצוע בפני עצמו, עם הכשרות אקדמיות ייחודיות לתחום, ואיגודים שמורכבים רק ממהפנטים מקצועיים שלא קשורים כלל למקצועות הרפואה.

בארץ היפנוזה נחשבת רק כתוספת קטנה למקצוע רפואי. החוק הזה מכחיד למעשה תחום התמחות שלם של מטפל מקצועי בהיפנוזה. אנחנו כציבור נפגעים מזה שאין לנו את האפשרות לבחור אצל מי אנחנו רוצים להיות מטופלים, ואין לנו את הזכות לטפל בעצמנו או בקרובים אלינו. נכון לעכשיו לרופאים יש יתרון מבחינת החוק, כי הם נחשבים כסמכות מקצועית ולדעתם משמעות ומשקל. השאלה הנובעת מהמקרים שצוינו בכתבה היא האם צריך בכלל חוק שמגביל היפנוזה?

מדוע לי ולך אין את הזכות להגיד לאדם אחר כמה מילות קסם שיגרמו לו לחוש רוגע ושלווה? האם חוק שמגביל את מה שמותר לנו לומר, לחשוב ולדמיין הוא מוסרי או דמוקרטי? באופן אירוני, החוק שמגביל את מצב המודעות חוקק ב-1984.

יושב ראש הועדה המייעצת לחוק ההיפנוזה, ד”ר אלכס אביב סירב להתראיין או להגיב בנושא, אך מסר: ” מה שיש לי לומר על המקרה של נטלי פיק, ולגבי כל עניין אחר הקשור לחוק ההיפנוזה כבר מצוין באתר האינטרנט של הוועדה המייעצת לחוק ההיפנוזה במשרד הבריאות, אותו כתבתי בעצמי”

הכתבה הוכנה במסגרת קרוס “יסודות העיתונאות” במרכז הבינתחומי, הרצליה.

תמונת שער: Shutterstock

מנוי
הודע ל
guest

0 תגובות
Inline Feedbacks
הצג את כל התגובות
Forgot your password?

Note: Your password will be generated automatically and sent to your email address.

Forgot Your Password?

Enter your email address and we'll send you a link you can use to pick a new password.

דילוג לתוכן