facebook_pixel
חדשות

4 שיטות בדוקות לזיהוי פייק ניוז

הכתבה מוגשת באמצעות פרטנר

הידיעות המזויפות הפכו לטרנד המקוון הבולט ביותר בחודשים האחרונים. החדשות הטובות הן שכל אחד יכול לזהות חדשות מזויפות, באמצעות קריאה ביקורתית ותשומת לב לפרטים

הדרך בה אנו צורכים מידע השתנתה מן הקצה אל הקצה מרגע כניסתו של האינטרנט לחיינו. המידע, שפעם היה מגיע אלינו מהעיתון או ממבזקי החדשות ברדיו ובטלוויזיה בשעות קבועות, מגיע היום בזמן אמת ממגוון עצום של מקורות, החל מאתרי חדשות גדולים וממוסדים, דרך אתרים ובלוגים פרטיים או של חברות מסחריות, ארגונים ופוליטיקאים ועד המדיה החברתית. החיבור לאינטרנט ביתי משחרר אותנו, צרכני המידע, מהתלות במהדורות החדשות ועיתוני הבוקר. גם בלעדיהם זורמת אלינו כמות אדירה של אינפורמציה מאתרים, בלוגים, רשתות חברתיות, תוכנות מסרים מידיים, יוטיוב, ניוזלטרים ואפליקציות נוספות.

שפע ערוצי האינפורמציה הנמצאים כולם במרחק הקלקה הביאו לכך שהתרגלנו לגישה בלתי מוגבלת למידע. אך במקביל לצריכת המידע האין סופית, גדלה גם הקלות של ייצור מידע והפצתו, במיוחד בזכות השימוש במדיה החברתית. ברשתות החברתיות, בניגוד לאתרי החדשות הממוסדים, רמת הביקורת על איכות ואמינות התוכן נמוכה מאוד, שלא נאמר לא קיימת. בין אם משיקולי פרסום מיידי וראשוניות, הפיכת ספקולציות מבוססות לעובדות או כוונות זדון – אמינותם של חלק מהתכנים המופצים כיום ברשת מפוקפקת, וחלקם כוזבים ומטעים. על המצע הזה התפתח הטרנד המקוון הבולט והמטריד של החודשים האחרונים: הפייק ניוז.

פייק ניוז, מה זה?

פייק ניוז הן חדשות מזויפות שמופצות במכוון מתוך אינטרס ולצורך יצירת רווח. זה יכול להיות רווח כלכלי, פוליטי, עסקי, חברתי או תדמיתי. פעמים רבות פייק ניוז משמשות כ"מלכודות קליקים" (קליק בייט), כלומר ידיעות שמושכות את העין ומופצות אך ורק במטרה להגדיל את תנועת הגולשים שנכנסים לאתר שפירסם את הידיעה הכוזבת ונחשפים למודעות המפורסמות בו.

השיתוף ברשתות החברתיות מאפשר לידיעות שקריות להתפשט ולהפוך לוויראליות בקצב בלתי ניתן לריסון. היקפי הידיעות המזויפות הולכים וגדלים, והן חודרות לכל תחום – פוליטיקה, כלכלה, ספורט, ביטחון ועוד. פעמים רבות הן זוכות לשיתופים, צפיות ואזכורים רבים בהרבה מאשר ידיעות מאומתות, שלרוב יהיו פחות סנסציוניות.

מידע פחות נפוץ על פייק ניוז הוא שתופעה זו נולדה הרבה לפני עידן האינטרנט, אם כי מימדיה היו מצומצמים משמעותית. אחת הדוגמאות הקשות בהיסטוריה הייתה בימי מלחמת העולם השנייה כאשר יוסף גבלס, שר התעמולה הנאצי, ניהל מערך מקיף של עיתונים ושידורים שהציגו אינפורמציה מוטעית במטרה להגדיל את ההשפעה הפוליטית של המשטר הנאצי, להעלות את מורל החיילים שלהם ולהפחיד או לייאש את חיילי האויב.

פייק ניוז מה זהפייק ניוז מה זה

החדשות מזויפות, השיאים לא

2016 הייתה שעתן הגדולה של הפייק ניוז. ראינו אותן משתלבות במאורעות הגדולים של השנה, כמו מערכת הבחירות בארצות הברית והברקזיט בבריטניה. ככל שגבר המתח בין הילארי קלינטון לדונאלד טראמפ, כך התרבו הידיעות הכוזבות על שני הצדדים. בשלב מסוים הפכו החדשות המזויפות עצמן לנושא המדובר בכותרות המהדורות. אז מה היו הפייק ניוז הבולטים ב-2016?

ב-4 באוגוסט 2016 פורסם כי הילארי קלינטון סייעה לחמש את הג'יהאדיסטים האסלאמיים, בהם גם לוחמי דאע"ש. בידיעה אחרת נטען כי האפיפיור פרנצ'סקוס תומך בבחירת טראמפ לנשיאות. שתי הידיעות השקריות צברו כמעט שני מיליון אזכורים בשלושת החודשים שקדמו לבחירות. לשם השוואה, הידיעה (האמיתית) הכי נצפית של הניו יורק טיימס באותם חודשים זכתה ל-370 אלף אזכורים. בחקירה שנערכה התגלה כי המקור לשתי הידיעות המזויפות היה בעיירה קטנה במקדוניה, שבה נמצאו יותר מ-140 אתרים שהפיצו פייק ניוז במטרה לגרוף רווח מתנועת גולשים לאתר וחשיפתם למודעות פרסומיות.

ידיעה כוזבת אחרת שזכתה לתפוצה רחבה במיוחד ב-2016, טענה כי בשנת 1991 טראמפ נידב את מטוסו הפרטי כדי להציל 200 חיילי מארינס נטושים. בפועל, מטוס של טרמאפ אכן הטיס את החיילים, אולם הצבא האמריקאי שילם עבור הטיסה. באייטם אחר, שזכה ליותר מחצי מיליון אזכורים, נטען לשווא כי סוכן ה-FBI שחקר את ההדלפות מהמייל של קלינטון נמצא מת. במאמר נוסף פורסם ציטוט לכאורה של קלינטון: "אני ארצה לראות אנשים כמו טרמאפ רצים לנשיאות. הם ישרים ואי אפשר לקנות אותם". לאחר שכמעט חצי מיליון גולשים קראו את הידיעה, שהתברר כי הופצה אף היא על ידי אתר פייק ניוז מקדוני, נודע כי מה שקלינטון באמת אמרה היה שאנשי עסקים מצליחים צריכים להיכנס לפוליטיקה.

איך תזהו פייק ניוז?

למרות תפוצתן הרחבה של פייק ניוז ומראית העין של ידיעה אמיתית, אפשר בהחלט לזהות אותן, או לפחות לחשוד בנכונותן בקלות יחסית. כדי לעשות זאת אין צורך להיות חוקר דגול, מספיקים חשיבה ביקורתית ושיקול דעת. לרוב יכללו ידיעות כוזבות מספר תמרורי אזהרה, אותם ניתן לסווג לארבע קטגוריות עיקריות: מקור המאמר, זהות המחבר, טיב הכתבה וכותרת הכתבה.

בדקו את מקור הידיעה: האם הידיעה פורסמה באתר או שמקורה רק במדיה החברתית? בדרך כלל ידיעה מהימנה מקורה באתר חדשות מהימן. אם אכן מדובר באתר, קראו את דף ה"אודות" שלו, אם יש כזה, וראו אם פרטי ה"צור קשר" הגיוניים (המייל, הכתובת הפיזית, הטלפון). חפשו באינטרנט פרטים על האתר ואם יוחס לו בעבר פרסום שקרי. בדקו מי עומד מאחורי האתר, מה מטרתו ואם יש לו אג'נדה מסוימת. שימו לב אם לאתר יש שם מוזר, או שיש לו דמיון מפתיע לאתר חדשות גדול, למשל BBG במקום BBC. ודאו שלא מדובר באתר סאטירי.

בררו מיהו המחבר: בדיקה דומה למהימנותו של האתר אפשר לבצע גם לגבי זהותו של כותב המאמר. חפשו מידע על אודותיו במנועי החיפוש. האם שמו אמיתי? הוא מוכר? מה הרזומה שלו? הוא נחשב לאמין? האם בעבר שמו נקשר לידיעות מסולפות או שהוא התפרסם בזכות ידיעות מאומתות? אם מדובר בעיתונאי או בלוגר מהימן, גם אם הוא לא מהמוכרים ביותר, הגיוני שתמצאו עליו מידע באינטרנט.

שימו לב לכותרת: קראו את הכתבה עד סופה – לפעמים הכותרת לא קשורה לתוכן או לא משקפת אותו. זוהי כמובן נורה אדומה, אם כי לא ודאית, מכיוון שכיום גם גופי תקשורת לגיטימיים בוחרים בכותרות דרמטיות כדי להבליט את הידיעה, אף שרוב הכתבה סולידית יותר. פעמים רבות פייק ניוז פונות אל הפחדים, החרדות והנקודות החלשות של הגולשים ומנצלות אותן. לכן שימו לב אם הכותרת נשמעת לא ריאלית, מנבאת תחזיות אפוקליפטיות למיניהן (ידעתם שכדור הארץ יתרסק בעוד 21 שנה בדיוק?), מדווחת על תרופה למחלה חשוכת מרפא, או אם הסיפור מעצבן אתכם במיוחד, למשל שהממשלה עוקבת אחריכם בכל שנייה. כל אלה מהווים תמרורי אזהרה שאמורים לעורר בכם ספק.

בחנו את הכתבה: חשבו אם הכתבה הגיונית לדעתכם, אם היא לא מצחיקה או מעניינת מדי באופן מחשיד. שימו לב אם היא כוללת קישורים למקורות תומכים או אזכורים של כאלה. אם כן – האם הם אכן תומכים במידע ונראים לכם אמינים? בדקו אם הידיעה מופיעה בגוגל ניוז, או אם היא מוזכרת באתרים גדולים ואמינים. לרוב, ידיעה מעניינת ומאומתת תצוטט תוך זמן קצר באתרים המרכזיים. ראו אם יש בכתבה הסתייגויות לגבי האחריות לאמיתות הפרטים. ולא פחות חשוב, בדקו את תאריך הידיעה. לפעמים ידיעות ישנות ולא רלוונטיות מופצות פתאום מחדש.

חדשות טובות

צריכת התוכן מהרשת הפכה לגורם אינטגרלי מהחיים שלנו, אך לצד התרומה האדירה של המידע החיוני שאנחנו מפיקים מהאינטרנט, גם החדשות המסולפות הפכו לחלק מהחבילה. נראה שבזכות הבחירות לנשיאות ארצות הברית הוכתרה 2016 כשנת השיא של הפייק ניוז. אולם החדשות הטובות הן שכל אדם יכול לזהות את הידיעות הכוזבות באמצעות קריאה ספקנית ותשומת לב לפרטים, וכך להבדיל בין חדשות אמיתיות לשקריות. כל מה שצריך הם ערנות ותרגול.

אודות הכותב

אביטל לב

Your reaction

חביב
עצוב
מצחיק
OMG
WTF
וואו

תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה

הקליקו כאן כדי להוסיף תגובה

-->