זה מה שקרה כאשר עובדי גוגל החלו לשתף ביניהם את שכרם במסמך סודי

באחד ממקומות העבודה בקריירה שלי התברר יום אחד כי אחד העובדים שכח את תלוש המשכורת שלו פתוח על שולחן משרדי והלך. עובד אחר חסר עכבות הרים את התלוש ושיתף את השכר שלו עם כולם. אני זוכר שהתחושות הראשוניות התחלפו מהר מאוד מקנאה (אותו עובד הרוויח יותר מכולנו על אף שלא היה בדרגה גבוהה יותר) לטינה כלפי המעסיק שהעניק לו את השכר הזה. 

על אף שאין שום חובת סודיות האוסרת על עובדים לגלות שכר בחוק, זו מדיניות רשמית של מעסיקים שמעוגנת לעתים בחוזה האישי וזו הנורמה הרווחת בתרבות הארגונית ברוב המקרים. הכלל הראשון והאחרון הוא שמותר לדבר על הכל, רק לא על הסוד הכמוס שנקרא שכר. ברור לחלוטין שמדיניות הסודיות הזו משחקת לידי המעסיקים, ששומרים בידיהם את הגמישות הניהולית לקבוע את תנאי השכר לפי ראות עיניהם.

לכאורה, שקיפות פנים ארגונית של נתוני שכר תוכל לחשוף מקרים של אפליה על רקע גזע, לאום או העדפה מינית. היא תעודד עובדים שחשים מקופחים לדרוש העלאה ועוזרת למועסקים להכיר את מיצובם בארגון ביחס לעובדים אחרים במעמדם ובכלל. זה אפילו בלתי חוקי בארה”ב למנוע מעובדים לשתף נתוני שכר ביניהם. למרות זאת, התרבות הארגונים ברוב החברות מקדשת את הסודיות בעניין השכר כחומה בצורה.

ביום שישי, אריקה בייקר, עובדת לשעבר ב”גוגל”, תיארה ניסוי בשקיפות רדיקלית בנושא השכר שהיא יזמה כאשר עבדה בחברה. היא ועמיתים לעבודה פתחו גיליון נתונים משותף בהם חשפו נתונים לחלוטין לא מחמיאים אודות שכרם. גיליון הנתונים התפשט בטירוף בתוך החברה ובייקר טוענת כי אנשים נעזרו בגיליון הנתונים כדי להשיג לעצמם העלאה. היא רומזת על כך, אך נמנעת מהאשמה מפורשת, כי התגלו פערי שכר על בסיס מיגדר וגזע בחברה. לכאורה, היוזמה של בייקר הייתה אמורה להתקבל באופן חיובי בחברה מתקדמת כמו גוגל אך לדבריה השקיפות הזו לא הייתה בלי מחיר.

בייקר סיפרה כי גילתה מאוחר יותר כי עמיתיה ניסו העניק לה את בונוס העמיתים שלהם (עובדים ב”גוגל” יכולים להעניק לעמיתים לעבודה בונוס של עד 150 דולר) עבור עבודתה על גיליון הנתונים אך המנהל שלה בחברה דחה את הבקשה באופן חסר תקדים. היא אישה שחורה אך לדבריה כאשר עמיתה, גבר לבן שסייע לה ביצירת גיליון הנתונים, קיבל בונוסים דומים ללא כל קושי. היא לא נרתעה משימוש במילה “גזענות” ביחס לפרשה. 

בייקר כבר לא עובדת בגוגל ועם עזיבתה היא העבירה את ניהול גיליון הנתונים לעובד אחר. לדבריה, כ-5% מעובדי החברה הוסיפו את נתוני השכר שלהם לגיליון נכון לזמן עזיבתה. 

על פי הספר Work Rules של מנהל משאבי האנוש של “גוגל”, לסזלו בוק, בגוגל נהוגים פערי שכר גדולים בין אנשים שעושים תפקידים זהים אך הפערים האלה לא נובעים מהבדלי מיגדר או גזע אלא באים לידי ביטוי לרוב בגלל הבדלים בביצועים. לדבריו, שיטת השכר של גוגל מציבה יעד “להעלים דעה קדומה וחוסר שיוויון”, ביחס לנטייתם של גברים לשאת ולתת יותר מנשים, עובדה שתורמת להמשך פערי השכר.
השכר ההתחלתי בגוגל לנשים ולגברים הוא שווה אך בהמשך נקבע השכר על פי “שווי העבודה בשוק”. במקרה של גוגל, כך נראה, הסודיות לא נועדה לאפשר לחברה ליצור פערי שכר מכוונים מיגדרים וגזעים, אך זה לא אומר שהיא חיובית. חברות טכנולוגיה רבות דווקא מדברות בגלוי על פערי השכר המיגדריים אצלן כשלב ראשון להתמודדות עם הבעיה.
תמונת שער: Shutterstock

 
מנוי
הודע ל
guest

0 תגובות
Inline Feedbacks
הצג את כל התגובות
Forgot your password?

Note: Your password will be generated automatically and sent to your email address.

Forgot Your Password?

Enter your email address and we'll send you a link you can use to pick a new password.

דילוג לתוכן