בעקבות שערוריית הצנזורה של “ילדת הנפלם”, פייסבוק מתקרבת להחלטה קשה

העורך הראשי של העיתון הגדול בנורווגיה פירסם מכתב פתוח בעמוד הראשון למנכ”ל פייסבוק, מארק צוקרברג, לאחר שהחברה צנזרה תמונה היסטורית ממלחמת וייטנאם. הוא קרא לצוקרברג להכיר בתפקידו בתור “העורך החזק בעולם” ולקחת אחריות במקום להיות צנזור.

אספן אגיל האנסן, העורך הראשי והמנכ”ל של Aftenposten, האשים את צוקרברג בניצול לרעה של כוחו לאחר שפייסבוק נהנית ממעמד של מקור מוביל להפצת מידע וחדשות בעולם. “אני עצבני, מאוכזב וגם חושש ממה שתעולל לחברה הדמוקרטית”, הוא כתב לצוקרברג.

“אני מודאג מכך שהמדיום החשוב בעולם מגביל את חופש הביטוי במקום לנסות להרחיב אותו, ומכך שזה לעתים קורה בדרך של סתימת פיות”, הוא הוסיף.

השערוריה פרצה בעקבות החלטת פייסבוק למחוק בחודש שעבר פוסט של הכתב הנורווגי תום אגלנד שהציג את התמונה The Terror of War. בתמונה, שצולמה ב-1972 על ידי הצלם זוכה הפוליצר ניק אוט, נראית פאן טי קים פוק בת התשע (הידועה גם כ”ילדת הנפלם”) כשהיא רצה עירומה על הכביש, לאחר שנכוותה קשות בגבה ממתקפת ההפצצות של כוחות צבא דרום וייטנאם.

הפוסט של אגלנד עסק ב”שבעה תצלומים ששינו את ההיסטוריה של המלחמה” – אוסף שתמונת “ילדת הנאפלם” בהחלט חייבת להשתלב בו.

בעקבות מחיקת הפוסט חשבון הפייסבוק של אגלנד הושעה. כאשר “אפטנפוסטן” דיווח על ההשעיה – באמצעות אותה תמונה מהמאמר שלו, אשר לאחר מכן שותפה בדף הפייסבוק של העיתון – הוא קיבל הודעה מפייסבוק הדורשת ממנו “להסיר או לפקסל” את התצלום”.

“כל תמונה של אנשים המציגה אברי מין, עכוזים או שדי נשים תוסר”, הודיעה פייסבוק.

לפני ש-Aftenposten הספיק להשיב, כותב האנסן, פייסבוק החליטה למחוק את הפוסט והתמונה מדף הפייסבוק של העיתון.

במכתבו הפתוח האנסן מציין כי החלטת פייסבוק למחוק את התצלום מעידה על חוסר יכולת מטריד “להבחין בין פורנוגרפיית ילדים לתצלום מלחמתי מפורסם”, כמו גם חוסר רצון להותיר מקום לשיקול דעת”.

“על אף שאני העורך הראשי של העיתון הגדול בנורווגיה, אני צריך להכיר בכך שאתם מגבילים את יכולתי לעמוד בפועל מאחורי האחריות שלי כעורך”, הוא כותב.

[perfectpullquote align=”full” cite=”” link=”” color=”” class=”” size=””]”אני חושב שאתה מנצל לרעה את הכוח שלך, מארק, וקשה לי להאמין שחשבת על כך לעומק”.[/perfectpullquote]

האנסן כותב כי במקום למלא את משימתה המוצהרת “להפוך את העולם פתוח ומחובר יותר”, החלטות עריכתיות כאלה פשוט “מקדמות טמטום ומרחיקות בני אדם זה מזה”.

היסטוריה של החלטות שנויות במחלוקת

המאמר של ה-Aftenposten מתפרסם בעקבות ביקורת גוברת על פייסבוק על רקע הדומיננטיות המתחזקת שלה כמקור להפצת חדשות.

יותר ויותר מערכות עיתונים בעולם מתבססות על פייסבוק כדי להגיע לקהל מחובר. על פי מחקר של מכון Pew מ-2016, כ-44 אחוז מהאמריקנים הבגירים מתבססים על חדשות מפייסבוק.

המשמעות של הפופולריות הגוברת של פייסבוק כמקור חדשותי היא כי האלגוריתמים של הרשת החברתית ממלאים בפועל תפקיד של עורך ראשי ויכולים להשפיע על דעת הקהל.

הרשת החברתית ספגה ביקורת לאחרונה בעקבות מחיקות פוסטים של גולשים על רקע המתיחות הביטחונית בקשמיר, בכל הנוגע למחלוקת הטריטוריאלית בין הודו לפקיסטאן. ביקורת דומה נשמעה בישראל בעקבות העלמת פוסט של סגן עורך דה מארקר עם קישור לכתבה בבלוג “מזבלה” הטוענת כי “פייסבוק ישראל ואיגוד הבנקים ריגלו אחר מחאת ‘באים לבנקאים’ עד שהעלימו אותה לגמרי”. רותם שטרקמן צייץ את הכתבה בטוויטר, שיתף אותה בפייסבוק וכתב כך: “אם ככה הבנקים היו מטפלים באליעזר פישמן היו לנו עוד 5 מיליארד שקל עכשיו. אבל הוא מהמועדון. ופייסבוק גם”.

בחודש יולי פייסבוק הסירה וידאו חי שפירסמה אישה ממינסוטה ובו תועדה נשימתה האחרונה של בן זוגה לאחר שנורה על ידי המשטרה. היא החזירה את הסרטון בעקבות הביקורת הציבורית.

במכתב הפתוח שלו האנסן מסביר כי ההחלטות שפייסבוק מקבלת בעניין איזה תכנים לקדם, לאשר או לחסום – בין אם מי שעומדים מאחוריהם הם אלגוריתמים או בני אדם – הן עריכתיות בפועל.

“למדיה יש אחריות ושיקול דעת בנוגע לכל פרסום”, הוא כותב, “זו אחריות וחובה שיש לכל עורך ואי אפשר להסתתר מאחורי אלגוריתמים שקודדו במשרדים שלכם בקליפורניה”.

“עורכים לא יכולים להשלים עם מצב בו אתה, מארק, עורך על”.

צוקרברג מתנער מאחריות

צוקרברג התייחס לשאלת תפקידה של פייסבוק בהפצת חדשות ברומא בחודש שעבר וניסה להמעיט מערך האחריות העריכתית שלו.

“אנחנו חברת טכנולוגיה ולא חברת מדיה”, הוא אמר, “העולם צריך חברות חדשות, אך גם פלטפורמות טכנולוגיות כמו שלנו, ואנחנו מתייחסים לתפקיד שלנו מאוד ברצינות”.

בין הצעות השיפור של האנסן לפייסבוק נכללות “כללים משתנים על פי איזור גיאוגרפי” וכן להבחין בין עורכים ראשיים לבין משתמשים אחרים ברשת החברתית וכן, “בחינה מחודשת של כל אופן הפעולה שלכם”.

הוא קרא גם לחברה להגביר את הנגישות שלה לציבור המשתמשים. “זה בלתי אפשרי ליצור קשר עם נציג פייסבוק היום. לכל היותר אפשר לקבל תשובות רשמיות קצרות עם הפניה לתנאי שימוש כלליים”.

“בעוד אנחנו מכירים בכך שמדובר בתמונה אייקונית, קשה ליצור הבחנה ברורה בין תצלום של ילד עירום במקרה כזה לבין מקרים אחרים”, מסר דובר של פייסבוק לתקשורת, “אנחנו מנסים למצוא את האיזון הנכון בין הרצון לאפשר לאנשים לבטא את עצמם לבין הקפדה על חוויה בטוחה ומכבדת לקהילה הגלובלית שלנו. הפתרונות שלנו לא יהיו תמיד מושלמים אך ננסה לשפר את המדיניות שלנו והדרכים בהן אנו מיישמים אותה”.

גם ראש ממשלת נורווגיה ארנה סולברג התערבה בפרשה היום וציינה כי מדובר בתצלום ש”עיצב את ההיסטוריה העולמית”. “אני מעריכה את המאמצים של פייסבוק וחברות מדיה אחרות למנוע תוכן וצילומים שמציגים אלימות והתעללות, אבל פייסבוק טועה כאשר היא מחליטה לצנזר צילומים מסוג זה”, היא כתבה בפייסבוק. הרשת החברתית גם מחקה את הפוסט הזה.

פייסבוק פיטרה לאחרונה צוות של עורכים אנושיים שהופקדו על איזור הסיפורים הטרנדיים שלה בעקבות ביקורת על הטיה נגד כתבות ממקורות תוכן שמרנים, והחליפה אותם באלגוריתמים. אלה המחישו מהר מאוד את הקושי לסמוך על החלטות עריכה אוטומטיות לאחר שקידמו כתבה חדשותית מזויפת.

בעקבות הביקורת הגוברת פייסבוק הודיעה שהיא חוזרת בה ותתיר את פרסום התצלום. “תמונה של ילדה עירומה באופן טבעי נראית כמפירה את תנאי השימוש שלנו, ובמדינות מסוימות אף נחשבת פורנוגרפיית ילדים”, מסר דובר החברה, “במקרה הזה אנחנו מכירים בחשיבות ההיסטורית והגלובלית של התמונה המתעדת רגע מסוים”.

החברה הודיעה כי תחזיר את התמונה בכל המקומות מהם היא הוסרה – תהליך שיארך כמה ימים – וכן היא תעדכן את “מנגנוני האישור” שלה, הן אלה שמבוססים על אלגוריתמים והן אנושיים, כך שניתן יהיה לשתף את התמונה הזו גם בעתיד. היא גם הוסיפה כי תיצור קשר עם פאבלישרים.

החברה לא התנצלה על ההחלטה הקודמת שלה להסיר את התצלום.

איך עובד תהליך הבקרה של פייסבוק?

פייסבוק פועלת על פי תנאי שימוש שמיושמים באמצעות אלגוריתמים וצוותים אנושיים.

החברה מתבססת ברוב המקרים על מנגנון דיווח של משתמשים שמתלוננים על תכנים שלדעתם הם פוגעניים. התלונות האלה מנותבות לצוותי “פעולות קהילה” של פייסבוק הממוקמים במשרדים שונים בעולם. הדיווחים מקבלים ציון כך שאלה שנתפשים חמורים יותר, כמו חשד לטרור, מטופלים לפני אחרים.

פייסבוק מפרסמת באתר כללים בנושא הפצת עירום, עידוד טרור ושנאה, ובכלל זה כללים ברורים בנושא פורנוגרפיית ילדים. כמו חברות טכנולוגיה אחרות בהן טוויטר ויוטיוב, פייסבוק מיישמת טכנולוגיה בשם PhotoDNA שסורקת תצלומים ומשווה אותם למאגר המידע שנוצר על ידי מאגר המידע של המרכז הלאומי לילדים נעדרים ונפגעים בארה”ב, אך זה אינו קשור להחלטת הצנזורה האחרונה.

ההחלטה הקשה של פייסבוק

הניסיון של פייסבוק לטעון כי היא חברת טכנולוגיה ועל כן אינה אחראית להחלטות עריכתיות אינה עומדת במבחן המציאות. זו הדרך הקלה לנסות ליהנות מהמעמד שלה אך לא לשאת באחריות.

אמנם, טכנולוגיות זיהוי תמונה לא יכולות היום להבדיל בין עירום של ילדים כאשר מדובר בפורנוגרפיית ילדים לבין עירום של ילדים בתצלום מלחמתי מפורסם, אך התצלום הזה צונזר בפועל על ידי צוותים אנושיים.

בד בבד עם התחזקות מעמדה ככלי מדיה מוביל והביקורת הנלווית, פייסבוק מתקרבת לנקודה הבלתי נמנעת בה היא תצטרך להעסיק עובדים שמפעילים שיקול דעת עיתונאי ולא רק מיישמים כלשונן החלטות פורמליות. במציאות כזו מארק צוקרברג ייאלץ להכיר בפועל בתפקידו כעורך על של העיתון החזק בעולם.

כאשר זה יקרה לפחות נדע שכאשר פוסט מסוים צונזר זה משום שהוא מנוגד למדיניות המערכת ולא לתלות את המחיקה באלגוריתמים עלומים ואנשים חסרי פנים. פייסבוק לא תוכל לאורך זמן להתיימר להיות מדיה בפועל בלי לשאת באחריות הנלווית למעמד הזה.

בתמונה הראשית: אספן אגיל האנסן, העורך הראשי והמנכ”ל של Aftenposten