דמנציה (שיטיון), היא שם כולל לשורה ארוכה של תסמינים שמשפיעים על הזיכרון, היכולות הקוגניטיביות והכישורים החברתיים. היא מתפתחת בהדרגה ובסופו של דבר גורמת לאדם להיות תלוי באופן מלא בסביבה שלו. למרבה הצער, כיום אין באמת תרופה למחלה, אך יש מגוון כלים שעשויים לעזור להאט את ההידרדרות שלה ולשפר את איכות חייו של המטופל במגוון רחב של היבטים.
מהן הסיבות להתפתחות המחלה?
על פי ה-Mayo Clinic, מרכז רפואי אמריקני מוביל, מחלת הדמנציה מתפתחת כתוצאה מנזק מתמשך לתאי העצב במוח שלנו ולחיבורים ביניהם. אצל אנשים שונים, הנזק הזה נגרם באזורים שונים במוח ולכן המחלה משפיעה על כל אחד בצורה שונה ובקצב שונה. הסוג הנפוץ ביותר של דמנציה הוא מחלת האלצהיימר, שנחשבת נפוצה ביותר בקרב אנשים בגיל מבוגר. מחלות נוירולוגיות אחרות עלולות להגביר את הסיכון להתפתחות המחלה, בהן פרקינסון והנטינגטון.
מחקרים מצאו קשרים בין מחלת הדמנציה לבין מחלות ומצבים רפואיים נוספים שעלולים להשפיע על הסיכון להופעתה. אלו כמה מהבולטים ביותר שבהם:
מחלות לב וכלי דם
מחלות לב וכן שבץ או התקשות של כלי דם שמספקים דם אל המוח, עלולות להגביר את הסיכון להופעת המחלה. כך גם מחלות נוספות כמו דימום מוחי או מחלה שנקראת “מלפורמציה על שם כיארי” וגורמת להגדלה של רקמת המוחון (המוח הקטן).
זיהומים
במהלך החיים, הגוף שלנו מותקף לא מעט על ידי נגיפים, חיידקים וטפילים שמאיימים על הבריאות בשורה ארוכה של היבטים. מחקרים מצאו כי במקרים מסוימים, הגורמים המזיקים האלו עלולים לעשות את דרכם למוח ולגרום להרס תאים בו ברמה כזו או אחרת. באחרונה נמצא כי בקרב נשאי HIV לדוגמה, שמתמודדים עם זיהום נגיפי כרוני בגופם, עולה הסיכון למחלת הדמנציה.
חשיפה לרעלים ולכימיקלים מזיקים
מחלת הדמנציה יכולה להתפתח גם בשל שימוש מוגבר ומתמשך בסמים קשים לאורך השנים או אפילו בשל תזונה לקויה ולא מאוזנת שלא כוללת כמות מספקת של ויטמינים, מינרלים, סיבים ונוגדי חמצון. מחקרים מצאו כי חומרים משמרים, שומן טרנס ואוכל שרוף מגבירים את שיעור הרדיקלים החופשיים בגופנו שעלולים לגרום להופעת המחלה ולהגביר את הסיכון לסרטן.
טראומות או פגיעות
כאשר אנחנו עוברים תאונה או נחבלים בראשנו, הדבר עלול להגביר את הסיכון לדימום מוחי ולהרס תאים במוח – שני גורמי סיכון משמעותיים במיוחד שמעלים את הסיכון למחלות ניווניות כמו דמנציה.
איך נראה הטיפול בדמנציה?
כאמור, דמנציה היא מחלת חשוכת מרפא, אך בשלביה הראשונים ניתן בהחלט להאט את ההתקדמות שלה ולשלוט בחלק מהתסמינים. כיום הטיפול התרופתי בדרגת חומרה קלה ובינונית מאפשר לשלוט בעיכוב השחרור של אנזים מסוים במוח בצורה שעשויה לתרום לשיפור הזיכרון, הקשב, הריכוז והתקשורת עם הסביבה.
בשלב המתקדם והסופני של המחלה, החולה כבר מרותק למיטתו ואינו יכול לתפקד ללא סיוע של הסביבה. בשלב הזה ניתן להציע רק טיפול פליאטיבי, כלומר טיפול תומך שנועד להקל על הסבל ככל שמתאפשר.
כיום ניתן לבצע את הטיפול הפליאטיבי גם בבית, ללא צורך לאשפז את המטופל בבית החולים. כך גם ניתן להפחית את הסיכון שהחולה ייחשף לזיהומים מסוכנים בבית החולים וגם להקל על הקושי הנפשי שכרוך באשפוז ממושך שרק מחמיר חרדה ודיכאון.
הטיפול הפליאטיבי בבית מבוצע ברגישות, במסירות ותוך התאמה מדויקת לצרכים הייחודיים של המטופל. כך ניתן להבטיח שהוא מקבל את היחס שלו הוא ראוי בתקופה הכל-כך מורכבת הזאת. גם לבני המשפחה הטיפול מסייע להפחית מהנטל הפיזי, הנפשי והכלכלי. השירות אף ממומן במלואו על ידי קופות החולים.
בן משפחה שלכם סובל מתסמינים של מחלת הדמנציה ? לחצו כאן לקבלת פרטים נוספים על שירות הוספיס בית .
מחקרים מצאו גם קשר בין צריכת תפוחים (תרכיז) למניעת דמנציה