facebook_pixel
תוכן מקודם

למה מערבים את הילדים במשפטי גירושין?

מירי אופריכטר עונה

כעובדת סוציאלית, חוותה מירי אופריכטר אין ספור מצבים כואבים בהם נגררו ילדים אל מאבקים בין הוריהם, במיוחד בתהליכי גירושין לקביעת מזונות, משמורת והסדרי ראייה. מעורבות הילדים במשפטים אלה, תלויה בראש ובראשונה ביכולת שלהם להיות מעורבים בהם, מסבירה אופריכטר. זוג הורים שמחליטים להתגרש כשילדיהם עדיין תינוקות, אינם מסכנים את ילדיהם עם המעורבות הלא נעימה במשפט הגירושין, שכן אין לתינוקות תמימים אלה כל תפקיד במשפט. יחד עם זאת, מגיל 6 לערך, יכול הילד להביע את רצונו, את אהבותיו והעדפותיו, ואלו בהחלט יכולים לעניין את בית המשפט כאשר הוא נדרש להכריע במאבק בין בני זוג.

אפוטרופוס לדין עבור קטינים

מעורבותם של ילדים במאבקים משפטיים בין הוריהם, אינה מותירה אותם לבד במערכה ועל פי החוק, לכל קטין ממונה אפוטרופוס לדין שלמעשה מייצג אותו באופן אישי בתהליך המשפטי. לכאורה, מדובר במהלך נכון וחיובי, אלא שבפועל אין בכך בכדי להוריד במשהו את הצער והכאב שעובר ילד כאשר הוא נוכח בחוסר האהבה, בלשון המעטה, בין הוריו, ועוד יותר כאשר הוא מבין שיש לו תפקיד מרכזי בכך, מסבירה מירי אופריכטר. בתהליך המשפטי, מגיע האפוטרופוס אל בתי ההורים הגרושים, בוחן את תנאי הגידול של הילדים, משוחח עם הילדים ומקיים איתם ראיונות עומק. באולם בית המשפט, משמש הדו"ח של האפוטרופוס את השופט, אך יש ביכולתו של השופט להחליט כי הדו"ח לא נראה לו, ובאפשרותו לזמן את הילדים אל לשכתו כדי לשאול אותם מספר שאלות.

כאב בלתי נסבל

לאדם שלא עבר את זה מעולם, זה עשוי להישמע כמו תהליך בירוקרטי פשוט, מסבירה מירי אופריכטר, אלא שעבור הילדים עצמם, מדובר במסע ייסורים בלתי נסבל. המסע הזה מתחיל כבר בשיחות שעורכים ההורים עם הילד, לעיתים מאחורי גבו של ההורה השני. או אז מבין כבר הילד שאמא ואבא מסוכסכים, שהם לא אוהבים ושהם לא יחזרו להיות ביחד. הכאב שמלווה את ההבנה הזאת הוא עצום. בהמשך הדרך, הולך ומעמיק תפקידו במאבק כשהוא לעיתים נדרש לומר דברים לא סימפטיים על ההורים או על אחד מהם. בסופו של דבר, כאשר מתקבלת ההחלטה, עלול הילד להרגיש בתוך תוכו, שההחלטה הזאת, שלבטח תהיה לטובת הורה אחד אך לרעת הורה אחר, היא תוצאה של התנהגותו והתנהלותו בתוך התהליך. את הכאב שחש ילד במצב זה כבר אי אפשר לתאר, ומבחינת מירי אופריכטר, אם יש מקום לפרוץ בו בבכי ולהזיל דמעות, זה בדיוק המקום הזה.

תפקידה של העובדת הסוציאלית בכל הסיפור

לדברי מירי אופריכטר, יכולתה של העובדת הסוציאלית לפתור את בעיותיו של הילד היא מאוד מאוד מוגבלת, אך יש לה בהחלט את הכוח למתן את הכאב ולהפוך את החוויה לקצת יותר נסבלת עבור הילד. אחת הדרכים הטובות ביותר לכך, היא דווקא להתנתק מההקשר הרגשי, ולקחת את הילד אל תוך עולם שכולו טכניקה יבשה. שאלות יבשות והצגת הדברים בצורה בירוקרטית, יכולים לסייע לילד להרגיש כאילו הוא ממלא שאלון בבית הספר, ולהתנתק מכך שמדובר בהורים שלו. יחד עם זאת, את כל התוכן הבירוקרטי הזה, חשוב מאוד לעטוף במעטפת של תמיכה רגשית, של הרגעת הילד, של הסבר מלא על התהליך, על תפקידו בתהליך ועל המציאות שבה לפעמים לא ניתן להגיע להסכמה ללא התערבותו של בית המשפט, ושעליו להבין כי זה חלק מן החיים. איך עושים את זה? מירי אופריכטר היא כבר מומחית בתחום, ולטענתה זה עניין של אישיות ושל ידע נרכש.

אודות הכותב

שירה סתיו

שירה סתיו

גיקית, ערה, חד הורית, תל אביבית לא היפסטרית, טבעונית, לא אוהבת אספרסו. כותבת כאילו אין מחר.

Your reaction

חביב
עצוב
מצחיק
OMG
WTF
וואו

תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה

הקליקו כאן כדי להוסיף תגובה

-->