איך רביטל ויטלזון יעקבס כבשה את ההורים ברחבי הארץ?

אם השם רביטל ויטלזון יעקבס גורם לכם לחשוב שמדובר בעוד דמות פוליטית שהצלחתם לפספס, נראה שבשבת אתם קמים כשאתם מחליטים, אתם אוכלים מילקי באמצע הסלון ולא מאחורי הווילון ושאתם מסיימים ארוחה עם כמה פירורים על השולחן ולא לצד רצפה מרוחה בשכבה של דייסה – נראה שעוד אין לכם ילדים! יש לכם ילדים? אז אתם כבר יודעים שמדובר באחת הסטנדאפיסטיות היותר טובות שקמו לאחרונה והיא “משלנו”! היא אמא (לחמישה ילדים!), היא מבינה היטב את הפער שבין אהבה לקושי והיא עושה ממנו יופי של מטעמים.

על הפרק

רביטל ויטלזון יעקבס החלה את דרכה כאומנית לפני כ4 שנים, אם כי רק לאחרונה היא נכנסה לתודעה של כל אם עייפה. היא מחזיקה ב56 אלף עוקבים בפייס, היא ממלאת אולמות לכל אורך הארץ וכל קליפ שהיא מוציאה ישר זוכה בעשרות אלפי צפיות. מדובר באישה דתייה שצמחה מתוך הקהל. היא החלה בקטן ואט אט הבינה שהיא בעלת השפעה – שהיא ממש מצחיקה. היא מתייחסת לאימהות משקיעות, לגסיסתה של רומנטיקה, לטירוף של החופש הגדול, לארוחות ערב מאתגרות, לעייפות הבלתי נגמרת ולעוד מגוון נושאים מעניינים ומרסקים שכל אם ואב מכירים.

בריחה מהשילוש הקדוש

אימהות עייפות שמשוועות למעט אמפטיה וצחוק עצמי לא חסר, כך שויטלזון חורשת את הארץ מצפון ועד דרום, כך ברגע שבכול בית מגיעה שעת “השילוש הקדוש”: ארוחה, מקלחת ולמיטה, ויטלזון בורחת לעבודה, ובמקביל אינספור נשים (וגברים) זוכים בזכותה להשאיר את בן/ת הזוג בבית ולצאת לנשום עמוק לריאות צחוק בריא ומחייה.  

קהל יעד

מי שמוצא את עצמו בערב גמור ורק המחשבה על נסיעה מובילה אותו לשים פיג’מה, יכול להיכנס לרשתות החברתיות וליהנות משלל סרטונים מצחיקים בכיכובה, כאלו שמעניקים אנרגיה להזמין כרטיס למופע הבא. מכאן שגם אם קהל היעד נתפש כמאתגר (הורים עייפים ללא עודף של זמן), עדיין ויטלזון מצליחה לשנות סדרי עולם – מצליחה להוציא מהבית אימהות מכל הגוונים והסוגים: אימהות עייפות, מניקות, עמוסות, משקיעניות, מובסות וכדומה, כאשר במופע עצמו היא מחברת בין כל הקצוות, ולו באמצעות מכנה משותף יחיד – היכולת לקחת קושי ולצחוק עליו.

הזכות לקטר

לצד העובדה שמחקרים מעידים שלצחוק מאוד בריא, ויטלזון אחראית על משהו נוסף מאוד חשוב, היא הפכה את הקושי שכרוך בהורות לנושא שמותר לקטר עליו, וזאת מבלי שאף אמא צדקנית תצקצק בלשונה. ויטלזון שמה את האמת בחזית הבמה ובכך היא מאפשרת להורים רבים לחוש טוב יותר עם עצמם ועם ההורות שהם מגלמים. היכולת לבוא ולומר “קשה לי”, “הילדים שלי מטריפים אותי”, “הורות זה אתגר לא קטן”, “ההורות מרחיקה צדדים נוספים שלי” וכדומה, מסייעת להורים לחוש טוב יותר עם עצמם, כי הרבה פעמים כיף להתנחם בצרת רבים, כיף להוציא קיטור וכיף לומר את האמת ולקבל תגובות אוהדות בחזרה. מכאן שאין הכוונה שלהיות הורה אינו כרוך באהבה אינסופית, אך זה כן אומר שהתהליך גם קשה וזה בסדר גמור – כולנו באותה סירה.

הדשא של השכן מבולגן יותר

אז איך רביטל ויטלזון יעקבס כבשה את ההורים ברחבי הארץ? באמצעות פשטות וצחוק עצמי, באמצעות כנות וחריפות, באמצעות רגישות וחוצפה ישראלית. מכאן שכיום פחות הורים מפחדים להודות כי הורות זה לא רק שדה של שושנים, שהיריון אינו בהכרח קסום, שילדים הם לא רק חמודים וכדומה (הבנתם את הכיוון הכללי). שנסכם? לא מעט הורים למדו בזכותה לשתף, להיעזר בניסיון של אחרים, לבקש עזרה כשצריך וליהנות מהעובדה שגם הדשא של השכן מלא במשחקים שבורים (ומרוחים בבוץ) שלא הוחזרו למקום.